מחבר: Yaniv Ozana

משבר הקורונה המתמשך מציב לא מעט קשיים ואתגרים בתחומים שונים, אשר לרובם אין פתרון חד משמעי או תקדים להסתמך עליו. כך הם פני הדברים גם בכל הקשור לדיני החוזים.

מטבע הדברים, בעת הזו, צדדים לחוזה עלולים להתקשות לקיים את חיוביהם עקב משבר הקורונה ונשאלת השאלה מה הדין החל על אי קיום ההתחייבויות כאמור. להלן צ'ק ליסט בסיסי לבחינת אפשרויות העומדות בפני הצדדים.

1. בחינת הוראות החוזה – תניית 'כוח עליון' (כן/לא)

ראשית, יש לבחון את הוראות החוזה ולבחון האם החוזה כולל תניית 'כוח עליון' – תנייה המגדירה אירוע מסויים כאירוע אשר דוחה/מרכך התחייבות חוזית של צד לחוזה.

ככל שתניית 'כוח עליון' כאמור קיימת, יש לבחון האם היא רחבה דיו וכוללת אירוע מגפה כדוגמת הקורונה. ככל שכן, יש לבחון את הוראות ההסכם ביחס להשלכות.

בדרך כלל, אירוע 'כוח עליון' דוחה את מועדי החיוב עד לסיום המשבר. במקרים מסויימים, אם אירוע 'כוח עליון' נמשך מעבר לתקופה מסוימת, הצדדים (או רק הצד הנפגע) רשאי לבטל את ההסכם, כסעד יחיד ובלעדי.

    2. בחינת הוראות הדין הכללי – סיכול, הפרה או הפרה צפויה

ביחס לחוזים אשר: (1) הדין הישראלי חל עליהם; (2) נחתמו טרם פרוץ המשבר; ו-(3) נעדרים תניית 'כוח עליון' רלוונטית, שאלת המפתח היא האם האירוע יוגדר כאירוע 'מסכל' תחת הדין הכללי על-ידי בתי המשפט בישראל?

להלן שתי האפשרויות הקיימות:

• סיכול –

דיני החוזים פוטרים מאחריות צד לחוזה מקיום התחייבויותיו אם בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת, על נסיבות אשר ימנעו ממנו לקיים את חיוביו.

יש לציין כי לאורך השנים בית-המשפט פירש סעיף זה באופן מצומצם, עד כדי כך שמלחמת יום כיפור לא הוכרה כאירוע מסכל, שכן צד לחוזה אמור לצפות מלחמות במדינה אשר שלום אינו שורר בינה לבין שכנותיה.

משבר הקורונה, אשר למרבה הצער אין אופק כלשהו למועד סיומו, עלול להיחשב כאירוע חריג בקנה מידה גדול יותר ממלחמה. להבדיל ממלחמה אשר פוגעת בשגרה הישראלית, משבר הקורונה פוגע בחלקים נרחבים בעולם, ומשכך ההנחה כי השלכותיו יהיו חמורות יותר מאשר השלכות מלחמה, אינה משוללת יסוד כלל.

ככל שמשבר הקורונה אכן יסווג כאירוע 'מסכל', אזי צד לחוזה אשר הפר את התחייבויותיו אמנם לא יקבל פטור גורף מאחריות להפרה, אולם הצד הנפגע יהיה חסום לתבוע את אכיפת החוזה ופיצויים (להבדיל מביטול ההסכם). בנוסף, בין אם בוטל ההסכם אם לאו, בית המשפט רשאי לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא.

• אירוע שניתן לצפייה –

ככל שמשבר הקורונה יסווג כאירוע 'שניתן לצפותו', אזי מלוא הסעדים הקיימים בדיני החוזים יעמדו לטובת הצד הנפגע בחוזה בגין הפרתו. בהקשר זה, יצוין כי הוראות דיני החוזים מכירות באירוע של 'הפרה צפויה' – מצב בו ניתן להניח מנסיבות הענין כי צד לחוזה לא יוכל לקיים את התחייבויותיו – ובשל כך מעניקות לצד הנפגע זכות לסעדים לפי החוק, עוד בטרם המועד שנקבע לקיום החוזה (למעט אכיפה).

לסיכום, בהנחה שעד חודש ינואר 2020 משבר הקורונה לא נלקח בחשבון בעת ניסוח חוזים, אזי סביר להניח כי מרבית המחלוקות החוזיות ייפתרו בהתאם לפסיקת בתי המשפט ביחס לסיווג המשבר כאמור לעיל.

במבט צופה פני עתיד, בעת כריתת חוזים, כל צד אמור לתת את תשומת הלב הנדרשת לתניית 'כוח עליון', לרבות מגפה עולמית (פנדמיה),  בין אם הצד שאמור לקיים התחייבויות ובין אם הצד אשר מצפה כי ההתחייבויות כלפיו יקוימו בהתאם להוראות ההסכם כלשונן.

כמו תמיד, אנחנו כאן לכל התייעצות 

ליאור אהרון שותף במחלקות תאגידים ואנרגיה ופרוייקטים

https://www.youtube.com/watch?v=oPgZIaAN9ig

גם בתקופה קשה זו חשוב, ככל הניתן, להמשיך ולקיים עבודה סדירה במשק. לכן, ישנה חשיבות בקיום מכרז פומבי כהלכתו על כל מטרותיו תוך התמודדות עם הקשיים העשויים לקום למציעים עקב המצב הקיים.
להלן חמש התאמות פשוטות שניתן לבצע על מנת לאפשר למציעים להתמודד במכרזים מחד, ולאפשר למזמין המכרז לקבל את ההצעות הטובות ביותר תוך שמירה על יעילות המכרז מאידך.
לוחות זמנים – רווחו את לוחות הזמנים של המכרז. ניתן לאפשר פרק זמן מרווח יותר בין פרסום המכרז, הגשת שאלות הבהרה ומועד הגשת ההצעות.
תנאים טכניים– וודאו שהדרישות הפורמליות במכרז אינן מכבידות על המציעים בצורה שלא תאפשר הגשה. לדוגמה, יתכן ומציעים יתקשו להשיג בתקופה זו אישורים נוטריונים או אישור אפוסטיל על מסמכים, וכן יתקשו להשיג מסמכים אחרים אשר לא ברשותם כגון מכתבי המלצה ומסמכים רשמיים מגופים ממשלתיים.
עבודה מקוונת – אפשרו את הורדת כל מסמכי המכרז דרך אתר החברה או דרך דוא"ל, וכן אפשרו למציעים להגיש את כל מסמכי המכרז דרך מערכת הגשת מסמכים מקוונת או לתיבת דוא"ל יעודית.
ראיונות– אם ציון המציע כולל ראיון, התארגנו לביצוע הראיון בשיחת ועידה חזותית.
כנס מציעים– שקלו את הצורך בכנס מציעים או ביקור מציעים באתר ואת האפשרות להחליפם בכנס מציעים מקוון.

כמו תמיד, אנו זמינים לכל לכל התייעצות.

https://youtu.be/GNfoVG_DO2E

ברקע התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) וניסיון מניעת המשך הגעת הנגיף לישראל והתפשטותו, הוראות משרד הבריאות הולכות ומתהדקות מיום ליום. בעקבות כך עולות בקרב קהל לקוחותינו שאלות ודילמות רבות בימים אלו בכל הקשור למידת ההיערכות והכוננות הנדרשת של מעסיקים כלפי עובדיהם. כך בין היתר מתעוררות שאלות כגון האם ניתן לחייב עובד לעבוד מהבית בזמן שהייתו בבידוד? האם ניתן לאסור על עובד לטוס למדינה זרה שהנה אחת מהיעדים לגביהם קיימת היום חובת בידוד? האם בחירתו של עובד לטוס למדינה זרה שהוכרה כאחד היעדים כאמור, על אף הוראת המעסיק, יכולה להוות עילה להפרת משמעת במקום העבודה שיכולה להוות עילה לפיטורים? ועוד.

נכון להיום טרם פורסמו תשובות ברורות לכל השאלות כאמור. עם זאת, לנוכח התפשטות נגיף הקורונה והעלאת רמת הכוננות על ידי משרד הבריאות בישראל, אנו רואים לנכון להביא לידיעתכם את הפרסומים האחרונים והעדכניים ביותר שרלוונטיים גם למקום העבודה.

מי צריך לשהות בבידוד למשך 14 ימים?

החל משעה 20:00 בערב ביום 9 במרץ 2020, מי ששב לישראל מכל יעד בעולם נדרשים להיכנס לבידוד ביתי למשך 14 ימים אשר יתחילו מהרגע בו הם הגיעו ארצה. בנוסף, כל אדם אשר חזר מאוסטריה, איטליה, אנדורה, גרמניה, הונג קונג, יפן, מצרים, מקאו, סין, סינגפור, סן מרינו, ספרד, צרפת, קוריאה הדרומית, שוויץ או תאילנד או שהיה בטיסת מעבר בדרום קוריאה או באיטליה חייב לשהות בבידוד עד 14 ימים מיום חזרתו, גם אם שב לפני התאריך הקובע לעיל.

אדם אשר שהה לצד נשא או חולה קורונה, חייב גם הוא להשלים את תקופת 14 ימי הבידוד.

מדיניות כלפי נתינים זרים המגיעים לישראל

החל מיום 12 במרץ 2020, נתינים זרים שעתידים להגיע לישראל יורשו להיכנס לישראל רק אם יוכיחו כי יש להם תשתית מתאימה לבידוד. האמור תקף לאזרחי כל המדינות מלבד נתינים זרים שמגיעים מסין, מקאו, הונג קונג, תאילנד, דרום קוריאה, יפן, איטליה ומצרים, לגביהם בשלב זה לא מותרת הכניסה לישראל בהתאם להוראות רשות האוכלוסין וההגירה.

חובות מעסיקים בקשר לעובדים בבידוד

בהתאם לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020: (א) מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד בבידוד למקום העבודה; (ב) מעסיק לא יפטר את העובד שבבידוד רק בשל היעדרותו ממקום העבודה בתקופת הבידוד; (ג) על העובד למסור למעסיק תעודת המחלה הגורפת והצהרה בסמוך לכניסתו לבידוד בדבר עצם החובה לשהות בבידוד ומשך הבידוד; (ד) חובות והוראות אלו חלות לא רק על עובד, כי אם גם על מי שהנם נותני שירותים ומתנדבים אצל המעסיק.

מה דינם של ימי היעדרותם של עובדים בבידוד?

דין ימי השהיה בבידוד כדין תקופת מחלה. תעודת המחלה הגורפת שיציג העובד למעסיקו תשמש כאישור מחלה לעניין תקופת הבידוד. בהתאם ישולמו לעובד דמי מחלה כדין ובהתאם למכסת ימי המחלה העומדים לרשותו (תשלום של 50% משכרו של העובד בין הימים השני והשלישי בבידוד, ותשלום מלא משכר העובד בגין היום הרביעי לבידוד ואילך).

ומה לגבי עובדים שאין לרשותם ימי מחלה צבורים?

אנו ממליצים לנהוג בהתאם למדיניות החברה כפי שהונהגה עד כה בהקשר זה. כן ניתן להציע לעובד לנכות ממכסת ימי החופשה העומדים לרשותו, או לחלופין לשקול פתרונות נוספים כגון עבודה מהבית בתקופת הבידוד, ככל שסוג ואופי העבודה מאפשרים זאת ושקיימת תשתית מתאימה לכך.

לעניין עבודה מהבית נציין, כי אצל מי שמתוך קהל לקוחותינו מיושמת מדיניות בדבר עבודה מהבית שמתייחסת בין היתר לאופן התגמול ומידת ההכרה בשעות העבודה, ובפרט בשעות העבודה הנוספות שמבוצעות מהבית, אנו ממליצים לבחון את מידת התאמתה לתקופה הנוכחית של היערכות והעלאת הכוננות מפני התפשטות נגיף הקורונה. דברים אלו נכונים גם עבור מעסיקים שטרם החילו מדיניות בדבר עבודה מהבית, שייתכן ונכון לעשות כן לתקופה זו לפחות.

הרחבת המגבלות על כנסים מקצועיים – הנחיות משרד הבריאות מיום 4 במרץ 2020

• עובדי מערכת הבריאות אינם מורשים לצאת מישראל בשלב זה;
• אין לאפשר התקהלויות של מעל 2,000 אנשים;
• אין לקיים או להשתתף בכנסים בינלאומיים בישראל;
• עובדים ששבו מכל יעד בחו"ל לא יוכלו להשתתף בהתכנסויות של מעל 100 איש;
• עובדים שהשתתפו בכנסים בינלאומיים חייבים בבידוד בית למשך 14 יום.

בכל הנוגע לשאלות נוספות שמתעוררות בקשר לאפשרות המעסיק להטיל מגבלות על עובדיו מחשש להתפשטות הקורונה, נראה כי נכון להיום אין תשובות חד משמעיות לכולן וכי כל מקרה ייבחן לגופו.

עם זאת, בכל הנוגע לאפשרות מעסיקים להטיל מגבלות על פגישות מקצועיות עם מי ששב מאחד היעדים המחייבים בבידוד או על השתתפות בכנסים בינלאומיים, נראה כי הגבלת המעסיק את עובדיו מפגישות או כנסים כאמור הנן לגיטימית ואף נדרשת מכוח אחריות המעסיק על שלום עובדיו במסגרת מילוי תפקידם.

המצב הנוכחי הנו הפעם הראשונה בה אנו נתקלים במצב חירום רפואי-ציבורי. על כן, המלצתנו בשלב זה הנה להיערך מראש ככל שניתן במקום העבודה. בתוך כך אנו ממליצים לדאוג בין היתר לכך שתהיה אפשרות לעובדים מטעמכם לעבוד ממקום מגוריהם ולוודא בהתאם כי קיימת לכך תשתית מתאימה, ובלבד שמצבם הבריאותי מאפשר זאת.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

עו"ד אתי אבנרי, מנהלת מחלקת דיני עבודה