לפני מספר ימים הכריזה ממשלת אוסטרליה כי בכוונתה לאסור על סעיפי אי-תחרות בהסכמי עבודה, עבור עובדים המשתכרים פחות מ-175,000 דולר אוסטרלי בשנה. האיסור ייכנס לתוקף בשנת 2027 כחלק מחקיקת התקציב. במקביל, יתוקן חוק התחרות האוסטרלי כך שיאסור גם על הסכמים בין מעסיקים, שעניינם תיאום שכר ואי-שידול עובדים. המהלך נועד לאפשר לעובדים להחליף מקומות עבודה ולשפר את תנאי העסקתם, מבלי לחשוש מתביעות מהמעסיקים.
בכל הנוגע להסכמי אי שידול ותיאומי שכר, הנעשים בין מעסיקים, המהלך עולה בקנה אחד עם העמדות של רשויות התחרות בארה”ב ובאיחוד האירופי, שאף הן התבטאו נגד תיאומים מסוג זה, אם נעשים בהיעדר הצדקה מיוחדת (למשל, כסעיף נלווה וחיוני למיזם משותף לגיטימי בין החברות-המעסיקות, במקרים המתאימים). בישראל, חוק התחרות קובע שהסדר בין מנהלי עסקים לתיאום מחירים או לחלוקת שוק הוא הסדר כובל. לכן, הסכם או אפילו תיאום לא פורמלי בין מעסיקים לגבי השכר שישלמו לעובדיהם או למניעת שידול עובדים, עשוי להיחשב הסדר כובל הטעון הכשר. החוק מעניק פטור מיוחד להסדרים מסוימים שארגון עובדים או ארגון מעבידים הם צד להם.
באשר לאיסור על סעיפי אי תחרות בהסכמי העסקה, בהם מתחייב העובד למשל, שלא לעבוד אצל מתחרה של המעסיק במשך תקופה מסוימת לאחר עזיבתו, מדובר במהלך יותר שנוי במחלוקת. בישראל, הפיקוח על סעיפי אי-תחרות בחוזי העסקה נעשה מכוח דיני העבודה, וכמו באיחוד האירופי, דיני התחרות אינם אוסרים ככלל על הכללתם בחוזי העסקה. זאת, מאחר שסעיף זה אינו יכול להיחשב “הסדר כובל” בהיותו בין מעסיק לעובד, אלא רק אם נעשה בין “מנהלי עסקים”.
לפני שנה יצאה גם נציבות הסחר הפדרלית בארה”ב, FTC, נגד סעיפי אי תחרות בהסכמי העסקה, וקבעה כי הם מהווים תחרות בלתי הוגנת, ולכן אסורים ככלל – גם כשהם מוגבלים לתקופה מצומצמת. הנציבות הצביעה על דרכים פוגעניות פחות להגנה על אינטרסים לגיטימיים של המעסיקים, כגון התחייבות מצד העובד לאי שידול עובדי המעסיק, לשמירה על סודיות ובנושא קניין רוחני. אלא שדי מהר אכיפת האיסור עוכבה בצו מניעה שהוציא בית המשפט, והנושא מצוי בערעור.
מעניין לעקוב ולראות האם אתגרים שמאפיינים מגזרים מסוימים, בהם קשה להצדיק את סעיפי האי-תחרות, או אתגרים הנובעים מסעיפי אי-תחרות ממושכים או רחבים באופן לא סביר, אכן יוכלו לשמש רגולטורים כמנוף להחלת איסור גורף על תניות אי-תחרות בהסכמי העסקה.
הכותבת היא עורכת התמר דולב-גריןין , שותפה וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים.
למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
