פרסומים -

משבר הקורונה – ההיבט החוזי

משבר הקורונה המתמשך מציב לא מעט קשיים ואתגרים בתחומים שונים, אשר לרובם אין פתרון חד משמעי או תקדים להסתמך עליו. כך הם פני הדברים גם בכל הקשור לדיני החוזים.

מטבע הדברים, בעת הזו, צדדים לחוזה עלולים להתקשות לקיים את חיוביהם עקב משבר הקורונה ונשאלת השאלה מה הדין החל על אי קיום ההתחייבויות כאמור. להלן צ'ק ליסט בסיסי לבחינת אפשרויות העומדות בפני הצדדים.

  1. בחינת הוראות החוזה – תניית 'כוח עליון' (כן/לא)

ראשית, יש לבחון את הוראות החוזה ולבחון האם החוזה כולל תניית 'כוח עליון' – תנייה המגדירה אירוע מסויים כאירוע אשר דוחה/מרכך התחייבות חוזית של צד לחוזה.

ככל שתניית 'כוח עליון' כאמור קיימת, יש לבחון האם היא רחבה דיו וכוללת אירוע מגפה כדוגמת הקורונה. ככל שכן, יש לבחון את הוראות ההסכם ביחס להשלכות.

בדרך כלל, אירוע 'כוח עליון' דוחה את מועדי החיוב עד לסיום המשבר. במקרים מסויימים, אם אירוע 'כוח עליון' נמשך מעבר לתקופה מסוימת, הצדדים (או רק הצד הנפגע) רשאי לבטל את ההסכם, כסעד יחיד ובלעדי.

    2. בחינת הוראות הדין הכללי – סיכול, הפרה או הפרה צפויה

ביחס לחוזים אשר: (1) הדין הישראלי חל עליהם; (2) נחתמו טרם פרוץ המשבר; ו-(3) נעדרים תניית 'כוח עליון' רלוונטית, שאלת המפתח היא האם האירוע יוגדר כאירוע 'מסכל' תחת הדין הכללי על-ידי בתי המשפט בישראל?

להלן שתי האפשרויות הקיימות:

  • סיכול

דיני החוזים פוטרים מאחריות צד לחוזה מקיום התחייבויותיו אם בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת, על נסיבות אשר ימנעו ממנו לקיים את חיוביו.

יש לציין כי לאורך השנים בית-המשפט פירש סעיף זה באופן מצומצם, עד כדי כך שמלחמת יום כיפור לא הוכרה כאירוע מסכל, שכן צד לחוזה אמור לצפות מלחמות במדינה אשר שלום אינו שורר בינה לבין שכנותיה.

משבר הקורונה, אשר למרבה הצער אין אופק כלשהו למועד סיומו, עלול להיחשב כאירוע חריג בקנה מידה גדול יותר ממלחמה. להבדיל ממלחמה אשר פוגעת בשגרה הישראלית, משבר הקורונה פוגע בחלקים נרחבים בעולם, ומשכך ההנחה כי השלכותיו יהיו חמורות יותר מאשר השלכות מלחמה, אינה משוללת יסוד כלל.

ככל שמשבר הקורונה אכן יסווג כאירוע 'מסכל', אזי צד לחוזה אשר הפר את התחייבויותיו אמנם לא יקבל פטור גורף מאחריות להפרה, אולם הצד הנפגע יהיה חסום לתבוע את אכיפת החוזה ופיצויים (להבדיל מביטול ההסכם). בנוסף, בין אם בוטל ההסכם אם לאו, בית המשפט רשאי לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא.

  • אירוע שניתן לצפייה

ככל שמשבר הקורונה יסווג כאירוע 'שניתן לצפותו', אזי מלוא הסעדים הקיימים בדיני החוזים יעמדו לטובת הצד הנפגע בחוזה בגין הפרתו. בהקשר זה, יצוין כי הוראות דיני החוזים מכירות באירוע של 'הפרה צפויה' – מצב בו ניתן להניח מנסיבות הענין כי צד לחוזה לא יוכל לקיים את התחייבויותיו – ובשל כך מעניקות לצד הנפגע זכות לסעדים לפי החוק, עוד בטרם המועד שנקבע לקיום החוזה (למעט אכיפה).

לסיכום, בהנחה שעד חודש ינואר 2020 משבר הקורונה לא נלקח בחשבון בעת ניסוח חוזים, אזי סביר להניח כי מרבית המחלוקות החוזיות ייפתרו בהתאם לפסיקת בתי המשפט ביחס לסיווג המשבר כאמור לעיל.

במבט צופה פני עתיד, בעת כריתת חוזים, כל צד אמור לתת את תשומת הלב הנדרשת לתניית 'כוח עליון', לרבות מגפה עולמית (פנדמיה),  בין אם הצד שאמור לקיים התחייבויות ובין אם הצד אשר מצפה כי ההתחייבויות כלפיו יקוימו בהתאם להוראות ההסכם כלשונן.

כמו תמיד, אנחנו כאן לכל התייעצות 

ליאור אהרון שותף במחלקות תאגידים ואנרגיה ופרוייקטים

Download as PDF
Share:

מדיה