א. בהמשך לעדכון הלקוחות מיום 22 באוקטובר 2023, בנושא הקלות מטעם גופים ממשלתיים שונים, אנו מעדכנים כי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023 ("החוק") עבר בכנסת. מטרת החוק היא להעניק דחייה של 30 ימים לקיום מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית עבור קבוצות אוכלוסייה שהוגדרו בחוק ככאלו אשר אינן מנהלות שגרת חיים רגילה בשל המצב הבטחוני ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן ("זכאים").

  • הזכאים כפי שפורטו בחוק בתקופה שעד ליום 7 בדצמבר 2023 כוללים את: (1) חיילי צה"ל; (2) שוטרים; (3) סוהרים שהוגדרו בחוק; (4) כבאים; (5) נעדרים, חטופים או שבויים; (6) מפונים מיישובים שהוגדרו בחוק; (7) מאושפזים בשל המלחמה למשך למעלה מ-7 ימים; (8) עזבון של זכאים (למעט מפונים); (9) בני זוגם של זכאים החייבים עימם; כמו גם (10) עובדים או מתנדבים בגופי הצלה במשרה מלאה.
  • החוק יהיה בתוקף עד 7 בדצמבר 2023 וייתכן כי יוארך עד ל-31 בדצמבר 2023.
  • נציין כי מועדים לתשלום מזונות ומועדים לתשלום בגין חוזה עבודה הוחרגו מחוק זה.

 

ב. כמו כן, אנו מעדכנים כי ביום 9 בנובמבר 2023 אושר בכנסת מתווה הפיצויים לעסקים של משרד האוצר ("המתווה").

המתווה מציע מענה מקיף יותר לעסקים בשל הנזק העקיף שנגרם להם. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה חופשה ללא תשלום (חל"ת).

  1. מענק המשכיות עסקית:

על פי המתווה שאושר, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף ש״ח עד 400 מיליון ש״ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר ו/או נובמבר 2023.

לגבי עסקים שהחלו את פעילותם לאחר ה-2 בספטמבר 2022, תיבחן הזכאות לפי ממוצע חודשי של מחזור עסקאות על פני תקופת הפעילות של העסק עד סוף חודש אוגוסט 2023. לעסקים שמדווחים על בסיס מזומן ועיקר הכנסותיהם מתשלום שוטף 30+, תינתן האפשרות לקבל פיצוי על סמך דיווחיהם לחודשים נובמבר ו/או דצמבר 2023.

  • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 ש״ח – 300,000 ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק ולפי הפירוט שפרסם משרד האוצר בטבלה מס' 1:

מענק המשכיות עסקית קבוע

  • לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק (1,750 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 49,800 ש״ח, 3,150 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 90 אלף ש״ח ו-4,200 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 107 אלף ש״ח).
  • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 ש״ח – 400 מיליון ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין %7–%22 בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, למעט ענפים ייחודיים להם נקבע מתווה שונה, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה שפורסמה על-ידי משרד האוצר בטבלה מס' 2:

ענפים ייחודיים

כמו כן, לעסקים אלה נקבע מענק מינימום בגובה המענק לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף ש״ח כמפורט בטבלה מס' 1.

תקרות

  • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף – 100 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף ש״ח.
  • הפיצויים לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון ש״ח יעלו בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון ש״ח.
  • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון ש״ח.

רשות המסים תאפשר הגשת תביעות מקוונות למענק עד לסוף תקופה של 90 יום ממועד פתיחת המערכת, שתיפתח בתוך 10 ימים מיום אישור המתווה בכנסת.

יצויין כי תנאי מקדים להגשת תביעה הוא הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לחודשים ספטמבר – אוקטובר 2023 וניהול פנקסים כדין.

  1. הקלות במתווה החל"ת:
  • הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים עד לקבלת דמי האבטלה.
  • הארכה אוטומטית של ימי האבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות ב-4 השנים האחרונות.
  • הפחתת תקופת החל"ת המינימלית עד לקבלת דמי אבטלה מ-30 ל-14 יום.
  • תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים.
  • ביטול 5 ימי המתנה.
  • ביטול גבייה מהמעסיק בתקופת החל"ת בסך של 350 ש״ח.
  • הארכת חל״ת אוטומטית למפונים.
  • מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שאיבדו את מקום עבודתם.
  • ביטול ספירת ימי החל"ת למניין 60 יום למניעת פיטורין עבור נשים שחזרו מחופשת לידה.
  • מודל ייעודי לחישוב דמי אבטלה לעובדים שהינם עצמאיים ושכירים.

הקלות אלו יתקיימו בתקופה שבין ה-7 באוקטובר 2023 ועד ל-30 בנובמבר 2023. מועד היציאה לחל"ת שנקבע לפי שירות התעסוקה יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל״ת.

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.


הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

התלבטנו האם זה מתאים להעלות פוסט על סגירת עסקה גדולה במשק הישראלי 23 ימים אחרי האסון הגדול ביותר שפקד את עם ישראל מאז השואה, והגענו לכלל מסקנה שדווקא עכשיו. דווקא עכשיו עלינו לסגור את העסקאות הגדולות במשק עבור לקוחותינו, ודווקא עכשיו על כולנו להירתם בחלקת העולם הקטנה שלנו כדי לעזור למשק להתרומם מחדש. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כעת זה לשרת במילואים כמו הרבה מאיתנו, ואנו כמשרד מצדיעים לכם על כך. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כשלא משרתים במילואים זה לעזור למשק להרים את הראש, לאסוף את השברים ולהסתכל קדימה לעתיד טוב יותר.
אנחנו מאוד שמחים לברך את לקוחותינו, הפניקס חברה לביטוח בהשקעה של עד 700 מיליון ₪ בחברת בת של משק אנרגיה כנגד הקצאת מניות בכורה. ההשקעה מהווה עבור משק אנרגיה השלמת ההון העצמי לרכישת תחנת הכוח אשכול מחברת חשמל בלפחות 9 מיליארד ₪.
את הפניקס ייצגו עורכי הדין אמנון אפשטיין, רון אבלסקי ואיתמר לב אלדר, יחד עם, רוני גוילה ורוני כהן.
לקריאת הכתבה לחצו 

בעקבות מתקפת הפתע הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023 הכריז שר הבטחון על מצב חירום מיוחד בעורף, בהתאם לסמכותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ראשית הוכרז מצב חירום בטווח של 80 ק"מ מגבול רצועת עזה ולאחר מכן הורחב מצב החירום לכלל שטח מדינת ישראל.

במסגרת מלחמת חרבות ברזל ובמטרה להקל על עסקים בתקופה קשה זו, הכריזו גופים ממשלתיים שונים על הקלות.

בעדכון לקוחות זה נסקור מספר חדשות והקלות שהוכרזו ועשויות להיות רלוונטיות לבעלי עסקים שפורסמו על ידי מספר גופים ממשלתיים: משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות המיסים.

  1. דחיית מועדים מסתמנת – משרד המשפטים

משרד המשפטים פרסם לעיון הציבור את טיוטת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023.

מטרת התיקון המוצע היא להעניק פתרון משפטי מוסדר לדחיית מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית, עבור חיילי צה"ל, עבור נעדרים, חטופים או שבויים, עבור משפחות שפונו מבתיהן בעוטף עזה ובני זוגם/ן בהתאם לצרכים הידועים כעת, וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2023.

טיוטת החוק פתוחה להערות הציבור.

  1. הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה – החשב הכללי במשרד האוצר

במטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים שנובעים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הודיע החשב הכללי במשרד האוצר על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

  • דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
  • התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
  • הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ליום 7 בדצמבר 2023.

  1. התייחסות לעסקים במענה הראשוני למשק בעקבות הלחימה – משרד האוצר

ביום 19 באוקטובר הציג משרד האוצר תוכנית סיוע כלכלית בעקבות המלחמה.

הסיוע לעסקים שהוצג בתוכנית כולל:

  • הקלות תזרימיות:
    • דחיית תשלומי ביטוח לאומי לעצמאים.
    • דחיית תשלומי מע"מ.
    • הארכת רישיונות ודחיית אגרות.
    • הקדמת מס הכנסה שלילי.
    • הקדמת תשלומי המדינה לספקים.
    • קרן הלוואות בערבות המדינה בהיקף 10 מיליארד שקלים ושורה של הקלות בקרן הלוואות המדינה לעסקים קיימים.
    • שיפוי מיידי למעסיקים ועצמאים בעד ימי מילואים.

 

  • סיוע ישיר ועקיף לכלל העסקים עד 7 ק"מ ולאשקלון (בכפוף לאישור ועדת הכספים):
    • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
    • החזר מלא לכלל הנזק העקיף (החזר על תשלומי שכר או אובדן המחזור, לבחירת העסק).

 

  • סיוע ישיר ועקיף לעסקים בכלל הארץ:
    • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
    • מענק המשכיות עסקית שמטרתו להעניק מענה ראשוני, רוחבי ומיידי לעסקים (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים). המשך התגובה ייקבע בהתאם לנסיבות.
      • המענק יינתן לעסקים שהמחזור הפעילות שלהם היא עד 400 מיליון ש"ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% בחודש אוקטובר לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי.
      • מענק זה ישקף הוצאות קבועות של העסק וכן השתתפות ברכיב השכר.
      • המענק יינתן בצורה דיפרנציאלית, כך שעסק שנפגע יותר במחזור יקבל יותר.
      • יינתן מענה נקודתי לעסקים חדשים.
      • המענק לא יעלה על 300 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח ועד ל-900 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון ש"ח.
      • בנוסף, יינתן מענה לעצמאים עד 300 אלף ש"ח שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.

 

  • מסלולי הלוואות חדשים – קרן "חרבות ברזל", עם בטוחות מופחתות. זכאי להגיש:
    • עסק שנמצא ביישוב בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה.
    • עסק שנמצא ביישובי קו העימות בצפון.
    • עסק שבעליו גויס למילואים בצו 8 החל מיום 1 באוקטובר 2023.

 

  1. דחיית מועדים והקלות – רשות המיסים

רשות המיסים הודיעה על שורה של הקלות, בהן:

  • דחיית מועדים:
    • מועדי הגשת הדיווחים התקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו עד ליום 26 באוקטובר 2023.
    • מועד ההגשה הראשון שנקבע להגשת דוחות שנתיים לחברות לשנת 2022 יידחה מיום 31 באוקטובר 2023 ליום 30 בנובמבר 2023.
    • מועד ההגשה השני שנקבע להגשת דוחות שנתיים ליחידים לשנת 2022 יידחה מיום 30 בנובמבר 2023 ליום 31 בדצמבר 2023.
    • הגשת הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1 בספטמבר 2023 ואילך יידחה עד ליום 31 בדצמבר 2023 או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2023 בהתאם להסדר האורכות למייצגים (לפי המועד המאוחר יותר).
    • עוסקים אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ש"ח יוכלו להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום 27 בנובמבר 2023 ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
    • גמישות עד ליום 24 באוקטובר 2023 (נכון לעכשיו) בהגשת אורכות להשגה וערעורים, הגשת מסמכים וניהול הליכי שומה בכלל מערכי המס (על פי הנחיה של רשות המיסים).

 

  • דחיית קנסות בגין פיגור בהגשת דוחות:
    • לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו"ח בגין דוחות שיוגשו עד ליום 23 בנובמבר 2023.
    • חיובי ריבית והצמדה יחולו עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת, מגובה במסמכים, לויתור על הפרשי ריבית והצמדה.
    • משרתי מילואים שגויסו וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו בזמן את הדוחות האמורים לחודש ספטמבר 2023 יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות הפרשי הצמדה וריבית. יש להגיש לשם הטיפול בכך פנייה פרטנית בערוצי התקשורת המקוונים.

 

  • אי הטלת עיקולים חדשים:
    • בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1 בדצמבר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים). כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה.

 

  • הקפאת הליכי גביה ואכיפה:
    • לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20 באוקטובר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים).
    • הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי חוק.
    • למייצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן מענה מיוחד מעבר לערוצים הרגילים (מערכת פניות מייצגים, מערכת מפ"ל) באמצעות כתובת דוא"ל ייעודית:

[email protected].

  • המועד להגשת תביעות לנזק עקיף למבצע "מגן וחץ" יוארך עד ליום 31 באוקטובר 2023.
  • תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו החל מיום 30 בספטמבר 2023 יוארכו עד ליום 30 בנובמבר 2023.

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.

 


הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

לקוחות יקרים,

אנו עוקבים יחד אתכם, בדאגה המשותפת לכולנו, אחר המצב הבטחוני המתפתח.

מצאנו לנכון לעדכנכם בדבר מספר הוראות רלבנטיות במיוחד בימים אלה, העוסקות בהיעדרות מעבודה בעורף בעקבות המצב.

בתפילה לימים שקטים ולבשורות טובות,

 


בעקבות המלחמה והמצב המיוחד שהוכרז בעורף, הוציא פיקוד העורף הנחיות ומגבלות לעניין התקהלויות ופעילויות מותרות. הנחיות אלה תקפות נכון לעכשיו עד ליום חמישי, 12 באוקטובר 2023 בשעה 18:00. במסגרתן של ההנחיות נאסרה כל פעילות חינוכית באזורי עוטף עזה, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש, שפלת יהודה, השפלה, ירקון, דן, שרון, שומרון וירושלים. בנוסף, הוגבלה פעילות במקום העבודה רק למקומות שאפשר להגיע מהם למרחב תיקני מוגן בזמן התגוננות.

לאור הנחיות פיקוד העורף והמצב המיוחד שהוכרז, עובדי רבים נעדרים בימים אלה מהעבודה. אנו מודעים לכך שניהול היעדרויות אלה מעורר שאלות לעניין הוראות החוק הרלבנטיות ביחס לאותם עובדים הנעדרים כעת מהעבודה.

להלן עיקרי ההוראות הרלבנטיות שברצוננו להביא לידיעתכם. אנו כמובן מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות בנושא ונסייע.

ראשית, נציין כי בהתאם לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו- 2006 ("חוק עובדים בשעת חירום") חל איסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודתו מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף. בנוסף, החוק אוסר על פיטורי עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו או אם הורה השר בעת מצב מיוחד בעורף כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי. איסור כאמור יחול בהתקיים אם הילד מצוי בחזקתו הבלעדית של העובד או אם בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד. במקרה בו מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף, והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר.

  • האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

  • האם עובדים במפעל שהוכרז "חיוני" מחויבים להגיע לעבודה, והאם ישנה חובה לשלם שכר לעובדים במפעל חיוני שלא התייצבו לעבודה?

בהתאם לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, עובדים במפעלים המספקים מוצרים או שירותים קיומיים (למשל, בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון) – ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית ומכל מקום העובדים לא יהיו זכאים לשכר.

  • מה הדין במקרה של סגירת מקום העבודה?

ככל שלא ניתן לקיים פעילות במקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, אז היעדרות העובדת תיחשב ככזו הנובעת מהמצב המיוחד שהוכרז בעורף ויחולו הוראות חוק עובדים בשעת חירום. אם מקום העבודה אינו פועל עקב החלטת המעסיק, ניתן להוציא את העובדים לחופשה בתשלום (בכפוף להודעה מראש) או על חשבון המעסיק. נעיר כי בהתאם לחוק חופשה שנתית, יציאה לחופשה של למעלה מ-7 ימים מחייבת מתן הודעה מראש של 14 ימים לפחות. עוד נציין כי בנסיבות של סגירת מקום העבודה ביוזמת המעסיק, ובמקרה של עובד ללא יתרת זכות של ימי חופשה, יש לשלם את השכר הרגיל. כמובן שכל עובד שיכול לבצע את עבודתו מרחוק ואכן מתאפשר לו לבצע אותה, זכאי למלוא שכרו ויתר זכויותיו.

  • האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?

לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו. נדגיש כי היעדרות עובד לצורת שירות מילואים לא תראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.

  • האם חלה על המעסיק חובה לשלם את שכרו של העובד בעת היעדרות בשל המצב המיוחד בעורף?

חוק עובדים בשעת חירום אינו עוסק בהסדרת תשלום שכרו של העובד בעת היעדרתו, והוא שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד. לפיכך, המעסיק אינו חייב לכאורה בתשלום שכרו של עובד שנעדר מעבודתו, אפילו אם ההיעדרות נבעה מהוראה של פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד הלימודים בשל המצב המיוחד בעורף.

יוער כי בעבר בנסיבות חירום (למשל בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן) נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במסגרתם חויבו מעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה, ובמקביל הוסדרה זכאותם של המעסיקים לקבל פיצוי על תשלום השכר ממשרד האוצר. יש לציין גם שהסכמים קיבוציים אלה חלו אף על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכמים קיבוציים אלו. סביר להניח כי לאחר תום תקופת החירום הנוכחית ייחתמו הסכמים וצווים דומים. אנו כמובן נעקוב ונעדכן בהתאם.


הכותבים הינם עורכי הדין שני מרום וחיים שוורץ, ממחלקת דיני עבודה במשרדנו.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

גלעד מעוז, שותף מייסד וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרדנו במאמר למגזין The Capital Letter של רובי קפיטל על המודל הפיננסי של העתיד שבו יש מגמה של מעבר של יזמים מעולם של הלוואות לעולם של שותפויות והשקעות משותפות.
"בשותפות מסוג זה, כל צד נותן לאחר בדיוק את מה שחסר לו. זהו מצב של "WIN-WIN" קלאסי, וללא ספק צפויות עוד השקעות במתכונת דומה."

ב-22 במאי 2023 פרסמה הרשות להגנת המידע באירלנד (DPC – Irish Data Protection Commissioner) החלטה לפיה יושת קנס בסך 1.2 מיליארד אירו על Meta Platforms Ireland Limited (Meta Ireland), חברת האם של פייסבוק אירלנד, בגין העברת מידע אישי של אירופאים שלא כדין לארה"ב.

מדובר בקנס הגבוה ביותר שהושת בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות האירופי (GDPR).

ננסה להבין מדוע הושת קנס כל כך גבוה ומה חברות ישראליות יכולות ללמוד מכך.

  • קצת היסטוריה: ההחלטה שפורסמה מהווה שיאו של תהליך בן 10 שנים שהונע על ידי הפעיל האוסטרי Max Schrems. ארה"ב אינה בעלת מעמד נאותות מהאיחוד האירופי (עליו נפרט בהמשך), ולכן יש צורך בהסדרים מיוחדים לשם העברת מידע אישי במסגרת הסכמים מסחריים בין האזור הכלכלי האירופי (EEA, כלומר האיחוד האירופי, איסלנד, נורווגיה וליכטנשטיין) לארה"ב, בניסיון להבטיח שמירה נאותה על המידע האישי המועבר, כנדרש ב-GDPR.
  • הסדרים קודמים בנושא אינם רלוונטיים עוד. בפסק הדין "Schrems II" שניתן ב-2020 על ידי בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU) נפסל הסדר ה-Privacy Shield להעברת מידע אישי לארה"ב ועוד קודם לכן, בפסק הדין "Schrems I", נפסל מעמד ה-Safe Harbor של ארה"ב. הטענה העיקרית של Schrems אשר התקבלה על ידי בית הדין היתה כי המידע האישי בארה"ב אינו מוגן לגמרי מפני גופים ביטחוניים דוגמת הסוכנות לביטחון לאומי (NSA).
  • בעקבות החלטת בית הדין מ-2020, ניסתה Meta Ireland להסדיר העברת מידע אישי לארה"ב באמצעות שימוש בכלים חוזיים אשר שולבו בהסכמיה – Standard Contractual Clauses (SCCs) ואמצעי הגנת מידע ארגוניים, טכניים ומשפטיים נוספים – אך כעת הכריעה הרשות האירית כי העברת המידע האישי לארה"ב באופן זה אינה מספקת לשם הגנה על המידע האישי כנדרש;
  • ב-13 באפריל 2023 פרסמה המועצה האירופית להגנת מידע אישי (EDPB) החלטה לאחר בירור שביצעה, וקבעה, בין היתר, כי ההפרות ה-GDPR שמבצעת Meta Ireland בהעברות מידע אישי לארה"ב חמורות במיוחד, בפרט משום שהן שיטתיות, חוזרות ומתמשכות ולאור מספר המשתמשים הגדול באירופה. ה-EDPB הנחה את ה-DPC לקנוס את Meta Ireland. מכוח סעיף 65 ל-GDPR נדרש ה-DPC לאמץ זאת והטיל, כאמור, על Meta Ireland את הקנס הגדול ביותר עד כה בגין הפרת ה-GDPR.
  • בהחלטה הנוכחית של ה-DPC נקבע, בין היתר, כי Meta Ireland הפרה את הוראות סעיף 46(1) ל-GDPR – שכן ה-SCCs ואמצעי הגנת המידע הנוספים בהם Meta Ireland השתמשה להעברת מידע אישי לארה"ב לא הספיקו ליצירת רמת הגנה מספקת המקבילה להגנה המוקנית מכוח ה-GDPR, ואינם מספקים לשם כיסוי הפערים בין ה-GDPR לדין האמריקני בעניין.
  • במסגרת סעיף 49(1) ל-GDPR ניתן לאפשר העברת מידע אישי לארה"ב תחת כללים מסוימים (למשל קבלת הסכמה מפורשת מנושאי המידע האירופיים לאחר שקיבלו את כל המידע בנושא או לשם קיום חוזה לטובת נושאי המידע האירופיים) – אולם נקבע כי גם על סעיף זה לא תוכל Meta Ireland להישען. ה-DPC הדגיש כי גם החרגה לצורך ביצוע חוזה עם נושא המידע (contractual necessity derogation) אינה יכולה להצדיק את העברות המידע האישי השיטתיות, החוזרות והמתמשכות לארה"ב.
  • החל מ-12 באוקטובר 2023 תצטרך Meta Ireland להפסיק את העברת המידע לארה"ב, ועד ל-12 בנובמבר 2023 תצטרך למחוק או להחזיר לאיחוד האירופי את המידע האישי שהועבר שלא כדין.
  • Meta Ireland כבר הודיעה שתערער על ההחלטה.

 

המצב בישראל

  • ישראל זכתה למעמד נאותות (Adequacy Status) מהאיחוד האירופי ב-2011, בהתאם לסעיף 45 ל-GDPR. משמעות המעמד היא כי המידע האישי של אירופאים המועבר לישראל זוכה לרמת הגנה מספקת המקבילה להגנה המוקנית מכוח ה-GDPR. כאמור, לארה"ב אין מעמד נאותות.
  • לאחרונה, לקראת חידוש ההכרה במעמד הנאותות, ולאחר שהובעו ספקות לגבי רמת ההגנה על המידע האישי המועבר לישראל, תוקנו תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023, במאמץ לשפר את רמת ההגנה על המידע האישי של אירופאים המועבר לישראל. הגם שהתקנות החדשות זכו לביקורת, למשל משום שהן יוצרות "מעמדות" בין מידע אישי של אירופאים לבין מידע אישי של ישראלים, מדובר בשיפור המצב הקיים אשר יכול לסייע לשימור מעמד הנאותות.

 

המשמעות לגופים ישראליים

  • הרגולטורים האירופיים קפדנים ומוכיחים פעם אחר פעם שיש להם "שיניים" בהטלת קנסות.
  • גם גופים קטנים יותר מפייסבוק המקבלים או מעבדים מידע אישי של אירופאים עלולים למצוא עצמם נתונים לביקורת. התחולה של ה-GDPR רחבה, אקס-טריטוריאלית ולא תמיד אינטואיטיבית: למשל, גם חברה ישראלית שרק מציעה שירותים או מוצרים לאירופאים באתר האינטרנט שלה יכולה למצוא עצמה כפופה במישרין ל-GDPR. לכן, יהיה נכון לחברה כזו לבצע ניתוח של תחולת ה-GDPR ודינים זרים אחרים על פעילותה.
  • יש לשים לב שהמידע האישי של אירופאים המועבר לגופים ישראליים מטופל כראוי. נכון הוא שמעמד הנאותות מקנה לחברות ישראליות יתרון ביחס לארה"ב ונכון לעכשיו אין צורך לשלב הסדרים חוזיים כמו ה-SCCs לשם העברת מידע אישי לישראל – אך יש לשים לב שניתן מענה מספק למידע האישי שהועבר, למשל באמצעות ביצוע הערכה על מידת ההגנה שמספקת החברה הישראלית.
  • יצוין כי על פי רוב קל יותר לחברות ישראלית בעלות תקן ISO 27001 או SOC 2 להראות הגנה נאותה על המידע האישי, או שנדרשת מהן, באופן יחסי, פחות עבודה לשם כך.
  • משרדנו מלווה גופים ישראליים ובינלאומיים בכל שלב בהתמודדות עם ה-GDPR ומציע ייעוץ פרגמטי ומקיף.

 

פרסומים בנושא

 


הכותבות עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות במשרדנו מייעצת לשלל לקוחות המשרד בתחום הגנת הפרטיות בהתאם לדין הישראלי ולדין האירופאי ונשמח לעמוד לשירותך בכל עניין.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

לאחרונה התפרסמה כתבה כי לקוח רשת המלונות ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ הגיש נגד הרשת תביעה על סך 66,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיותו ובפרטיות בת זוגו, לאחר שאלו גילו לטענתם כי הרשת המוכרת הציבה לכאורה מצלמת אבטחה הפונה אל עבר הג'קוזי בחצר הצמודה לחדר השינה בו שהו באחד ממלונות הרשת.

הרשת הגיבה כי מדובר במצלמות אבטחה שנועדו להגן על אורחי המלון ואשר לא פונות לפנים החדר, לג'קוזי בחצר הפנימית או לאזורים אחרים בהן ישנה ציפייה לפרטיות. הרשת הדגישה כי המלון פעל בשקיפות מלאה והדגיש את דבר הימצאותן של המצלמות במלון אשר ממילא בולטות בנראותן, גם באמצעות שילוט.

עסקים רבים עושים שימוש רב באמצעים טכנולוגיים לפיקוח ולמעקב חזותיים על שטחים ציבוריים ועל מתחמים פרטיים, לרבות באמצעות מצלמות אבטחה. בעקבות התביעה המתוארת וחשיבותה של הזכות לפרטיות, ראינו צורך להדגיש כי שימוש באמצעים טכנולוגיים אלו עלול לפגוע בזכותו של המצולם לפרטיות, פגיעה אשר עשויה להוות עוולה אזרחית ועלולה אף לעלות כדי עבירה פלילית, ועל כן יש לעשות באמצעים כאמור שימוש זהיר ובהתאם לדין ולהנחיות הרשות להגנת הפרטיות.

סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות, אם נעשה שלא בהסכמתו של המצולם. ההגנה על הזכות לפרטיות ברשות היחיד אף מעוגנת בסעיף 7(ב) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – "אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו".

נקבע בפסיקה כי יש לפרש את הביטוי "ברשות היחיד" באופן רחב, הן במצבים שבהם ראוי כי אדם ייעזב לנפשו ולא יהיה חשוף לעדשות המצלמה, אף אם אין מדובר ברשות היחיד במובן של ביתו של אדם או מקום הדומה לביתו. כך, בית המשפט הכיר באפשרות כי במקרים מסוימים, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, רשות הרבים תיחשב לרשות היחיד – ""רשות היחיד" לצורך ענייננו אינו מושג בדיני המקרקעין או בדיני החוזים, אלא עליו להתפרש תוך זיקה לחוק בו הוא מופיע ותוך התייחסות למטרתו" (ראו: ע"פ 2126/05 ג'רייס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.6.2006); פרשת דיין; אורי וולובלסקי, שימושים אזרחיים בכטב"מים – אתגר חדש לזכות לפרטיות, משפט ועסקים יט 993, 1031 (2016)).

בהתאם לפסיקה לעיל, הרי שניתן לראות בחדרי מלון, מקום אשר יש לאורח בו ציפייה לפרטיות, "רשות היחיד", ועל כן על אין להציב מצלמות אבטחה בהם.

אך מה בדבר הצבת מצלמות אבטחה בחצר הצמודה לחדר במלון?

סוגיית הצבת מצלמות אבטחה אינה תמיד חד משמעית והתשובה תלויה בנסיבות המקרה. לפיכך, הגנת הפרטיות צריכה להוות שיקול מרכזי גם בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן, וזאת בהתאם לתפיסת "תכנון לפרטיות" (Privacy By Design) ולעקרון המידתיות, ובכל מקרה הצבת מצלמת אבטחה איננה החלטה שניתן לקבל כלאחר יד. במקרה בו הוצבו המצלמות בחצר מטעמי אבטחה מובהקים והופנו למקום שבו אין לאורחי המלון ציפייה לפרטיות (כלומר, לא הופנו לג'קוזי אלא לחומות המקיפות את החצר) ותוך יידוע האורחים על כך בצורה ברורה, יתכן כי המסקנה תהיה כי אין בנסיבות העניין פגיעה בפרטיות.

לקריאת הכתבה לחצו כאן 

 כתבו עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ומיטל עזרא ממחלקתה.


מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות במשרדנו מתמחה בנושא הגנת הפרטיות בדין הישראלי ובדין האירופאי ונשמח לעמוד לשירותך בכל עניין.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד. 

משרדנו ייצג את חברת הנפט פז, חברת הדלקים הישראלית הגדולה ביותר, ואת חגי מילר שהגיעו לסגירה פיננסית של פרויקט האנרגיה המתחדשת הראשון שלה.

קבוצת התרגול של תשתיות ואקלים אנרגיה של אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) גאה לייעץ לפז פעם נוספת בעקבות רכישת פרויקט ה-PV 272MW בטקסס, ארה"ב בשנת 2021 יחד עם Global Sun Israel.

הסגירה הפיננסית כללה מימון פרויקטים ללא החזר של נומורה ופועלים, מימון Tax Equity מבנק השקעות מוביל בארה"ב ומימון הון מקבוצת מנורה מבטחים.

השותף אסף רימון הוביל את צוות ERM, יחד עם אמנון אפשטיין, גלית הלר פרקש, טל ישי ולין נניקשווילי.

לכתבה המלאה לחץ כאן.

המשרד ייצג את חברת רובי קפיטל בשיתוף בית ההשקעות מיטב דש ואיילון חברה לביטוח בהסכם מימון של כ-1.2 מיליארד ש"ח לפרויקט "פלורנטין סקוור" בדרום תל אביב.

על פי ההסכם רובי קפיטל ומיטב יעמידו את המימון לקבוצת הרכישה ואת הליווי והערבויות הנדרשות לחברה היזמית, ואיילון תעמיד את פוליסות חוק המכר. הפרויקט יכלול 200 יחידות דיור וכ-7,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, ועלות הבנייה מוערכת בכ-900 מיליון שקל. הפרויקט כולל גם שימור של "בית המשביר המרכזי", שהוקם בשנת 1935 ושימש בעבר כמפקדה של ארגון "ההגנה". הפרויקט מקודם על־ידי חברת סיטיאל סאלמה מגורים, המארגנת והיוזמת של הפרויקט, וקבוצת רכישה המונה כ־100 חברים.

 

ערן מזרחי וארז גוריון, שותפים במחלקת הנדל"ן והמלונאות של המשרד הובילו את העסקה יחד עם עורכי הדין איתמר לב, נופר דריקס ורפאל סבג, והמתמחה שרון ברייר.

 

לכיסוי התקשורתי המלא, לחצו כאן

 

משרד ERM מיזג לשורותיו את משרד עו"ד אהרון שמעון, משרד ירושלמי ותיק ומוכר, בפרט בתחום ההתחדשות העירונית.

משרדנו מחזיק בפוזיציה מיוחדת, בה אנו מייצגים הן יזמים בולטים בשוק, הן דיירים בפרויקטים מורכבים ברחבי הארץ והן את הבנקים המובילים (כמו גם גורמי מימון חוץ בנקאיים). עם המיזוג הצטרפו לקהל לקוחותינו שחקנים בולטים בתחום ההתחדשות העירונית בירושלים – אזורים, שיכון ובינוי, בית ירושלמי ועוד.

ירושלים הינה "העיר שלעולם מתחדשת" ולא במקרה הפכה בשנים האחרונות גם לבירת ההתחדשות בארץ. המיזוג האמור מהווה צעד משמעותי בתפיסתנו את ירושלים כיעד עיקרי לפעילות בתחום ההתחדשות העירונית ולהפיכתנו למשרד המוביל בישראל בתחום.