קטגוריה: פרסומים

חוק השקיפות התאגידית הפדרלי בארה"ב (CTA) נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024. ה-CTA מייצג שינוי משמעותי בנוף הרגולטורי הנוגע לשקיפות בעלות תאגידית בארצות הברית. המטרה העיקרית של חקיקה זו היא להילחם בהלבנת הון, מימון טרור ופעילויות בלתי חוקיות אחרות המונעות על ידי שימוש לרעה במבנים תאגידיים, על ידי ציווי שכל העסקים הנוכחיים והחדשים הרשומים בארצות הברית חייבים לחשוף מי בעליהם הישירים והעקיפים.

הוראות עיקריות של חוק השקיפות הארגונית:
1. דרישות דיווח: על פי ה-CTA, "חברות מדווחות" שנדרשות להגיש מידע בעלות מועילה לרשת אכיפת הפשעים הפיננסיים (FinCEN) כוללות ישויות שנוסדו בארה"ב וכן ישויות זרות הרשומות לעשות עסקים בארה"ב. ישויות בארה"ב כוללות תאגידים, חברות בערבון מוגבל (LLCs) וגופים דומים אחרים שנדרשים להגיש בקשה למזכיר המדינה או משרד דומה. חברות דיווח זרות כוללות ישויות דומות שנוצרו על פי חוק של מדינה זרה אך רשומות לעשות עסקים בארה"ב. דרישות הדיווח כוללות פרטים על אנשים שבמישרין או בעקיפין מחזיקים או שולטים ב-25% או יותר מזכויות הבעלות של הישות.

2. פטורים: בעוד שגופים רבים כפופים לדרישות דיווח, סוגים מסוימים של עסקים פטורים מציות. פטורים אלה כוללים, בין היתר, חברות ציבוריות מסוימות, חברות תפעול גדולות עם יותר מ-20 עובדים במשרה מלאה ומעל 5 מיליון דולר בתקבולים או מכירות ברוטו ופעילות בארה"ב, וגופים מוסדרים מסויימים כמו מוסדות פיננסיים.

3. עונשים על אי עמידה: אי עמידה בדרישות הדיווח של ה-CTA עלול להוביל לעונשים משמעותיים, לרבות קנסות ואחריות פלילית פוטנציאלית בגין הפרות מכוונות.

4. ציר זמן יישום: ה-CTA כופה גישת יישום מדורגת, כאשר ציר הזמן הספציפי לציות משתנה בהתאם לתאריך הקמת החברה המדווחת. לדוגמה, ישות שהוקמה או נרשמה לעשות עסקים לפני 1 בינואר 2024, תצטרך עד 1 בינואר 2025 להגיש את הדוח הראשוני שלה. ישויות חדשות שנוצרו ב-1 בינואר 2024 או אחריו ולפני 1 בינואר 2025, יהיו בעלי 90 ימים לאחר היווצרותן לדווח. לישויות שיוקמו לאחר מכן יהיו 30 יום לדווח לאחר היווצרותן. חיוני לעסקים המושפעים להישאר מעודכנים לגבי מועדי התאימות שלהם ולנקוט בצעדים מתאימים כדי להבטיח דיווח בזמן ומדויק.

השלכות על העסק שלך:
בהתחשב במורכבות וההשלכות המשפטיות הפוטנציאליות הקשורות ל-CTA, בעלי עסקים צריכים להיות פרואקטיביים בהערכת החובות שלהם על פי החוק החדש ולנקוט באמצעים כדי להבטיח ציות. זה עשוי להיות כרוך בביצוע סקירות פנימיות של מבנים ארגוניים, זיהוי בעלים מועילים, הכנה והגשה של הדוחות הנדרשים ל- FinCEN.

הצוות שלנו זמין לספק הדרכה, לענות על שאלות ולהציע פתרונות מותאמים כדי להבטיח עמידה בחקיקה חשובה זו.

 

גלית פרקש, שותפה

חוק חדש בנושא בוררות מסחרית בינלאומית נכנס לתוקף בישראל. זה יכול להציע יתרונות גם לחברות גרמניות.
בראיון ל-Germany Trade & Invest (GTAI), הסביר עורך הדין הישראלי רוני אבלסקי, שותף במשרד עורכי הדין אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), כי החוק החדש מחליף משחק. אימוצו יהפוך את יישום עקרונות UNCITRAL לאפשרות ברירת המחדל כאשר חברה ישראלית וחברה זרה מתקשרות בחוזה מסחרי עם סעיף בוררות.

 

לכתבה המלאה בגרמנית, לחצו כאן: https://bit.ly/441WLOf

לצד כל ההטבות המקובלות, במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), פירמה בעלת אוריינטציה בין-לאומית, מציעים מסלול להזנקת הקריירה, תוך למידה והעמקה בעולם המשפט בטיפול בתיקים ובעסקאות המובילות במשק. עו"ד חן וייס, שותפה במשרד שהחלה את דרכה כמתמחה, מספרת על הצעת הערך הייחודית של המשרד למתמחים.

לכתבה המלאה עם עיתון דה מרקר (The Marker), עמוד 16: https://bit.ly/interns-ERM

שמחים ונרגשים לשתף שגם השנה נבחרנו לדירוג דאנס100 בתור משרד עורכי דין מהמובילים בישראל.
דורגנו במספר רב של תחומי עיסוק:
מימון פרוייקטים, מלונאות, בינלאומי, נדל"ן, בנקאות, הייטק, התחדשות עירונית, מיזוגים וקרנות.
נוסף, נכנסו לראשונה לדירוג בשני תחומי עיסוק נוספים: ליטיגציה, וסייבר.
נמשיך להוביל את הדרך! לדירוג המלא: https://bit.ly/Duns100-2024

אנחנו גאים להיות מדורגים גם השנה בדירוג הבינלאומי של The Legal 500 !

השנה בERM עלינו על כל הציפיות ודורגנו בכתשעה תחומי עיסוק שונים, ביניהם גם מימון ובנקאות בו קיבלנו את האיתור הנחשב "Top Tier Firm" .

דורגנו בתשעת התחומים הבאים: אנרגיה; תשתיות; ליטיגציה וישוב סכסוכים – בוררות לוקאלי; ליטיגציה וישוב סכסוכים – בוררות בינלאומית; היי-טק וסטארט-אפים; נדל"ן וחדשנות עירונית; תאגידים, מיזוגים, ורכישות, מסחרי; תחרותיות והגבלים עסקיים; וכמובן – מימון ובנקאות.

עוד נוסיף שכ80% מכלל השותפים במשרד זכו לדירוג!

 

לדירוג המלא: https://bit.ly/TheLegal500-2024

תנאי השוק המאתגרים משפיעים באופן דרמטי על יכולתן של חברות טכנולוגיה לגייס כספים, ומובילים את חלקן לצאת לסבבי גיוס הון בשווי הנמוך מגיוסים קודמים. אך יציאה לגיוס בתנאים חריגים חייבת להיות מלווה בבדיקות מקדימות נרחבות ביחס לכדאיות הכלכלית, לאופק האסטרטגי של החברה ולניצול חלופות אחרות לגיוס כספים ושמירה על תזרים – סיימון מרקס, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ועורכת הדין עדי רפאלי ממשרדנו מציגים מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון בגיוסים מעין אלה.

לקריאת מאמר הדעה שפורסם ב- themarker לחצו כאן 

רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM) הגיעה ל bizportal -לראיון בנוגע לחקיקת הAI החדשה הצפויה באיחוד האירופי: "מהפכת הבינה המלאכותית היא מפץ הרבה יותר גדול לעומת מה שהיה האינטרנט לפני 20-30 שנה. וזה גם מתקדם בקצב יותר מהיר".

רותם מסבירה על ההנחיות הצפויות באירופה, מה קורה במקביל בארה"ב ומה צפוי לקרות בישראל, כולל תיקוני חקיקה שעשויים לאתגר את הזכות לפרטיות. מה ההשפעה הצפויה של החוק האירופי על החברות בישראל וכיצד החקיקה מתמודדת עם האיומים של בינה מלאכותית

לכתבה המלאה בעברית, לחצו כאן: https://bit.ly/4cOywHb

החוק החדש הוא יוזמה מבורכת והוא עתיד לחזק את מעמדה של ישראל על מפת הבוררויות הבינלאומיות. ”החוק עשוי לתת יותר ודאות בשורה של נושאים הנגועים להליך הבוררות הבינלאומית, ואנחנו מקווים שעם חקיקתו קיום בוררות בינלאומית בישראל יהפוך לדבר מקובל ואטרקטיבי גם למתדיינים זרים". גדעון וינבוים, שותף וראש מחלקת ליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרדנו בראיון לגלובס על חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-תצ (ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ("עניין ראם") מיום 22 לינואר 2024, קבע בית המשפט כי טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל אי פרסום הצהרת נגישות או אי פרסום הסדרי הנגישות באתר כראוי, על מגיש הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לבצע ראשית פנייה מוקדמת לבית העסק המפעיל את האתר בבקשה לתקן את הדרוש.

על פי ההלכה שנקבעה בפסק דינו של ביהמ"ש העליון דנמ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ, לא קיימת  חובת פנייה מוקדמת בכל מקרה ומקרה, אך אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבימ"ש על פי החוק לבחון ולהביא בחשבון בכל מקרה, לפי נסיבותיו, את ההשלכות שיש לייחס להעדר הפניה המוקדמת. בהחלטה בעניין ראם קבע בית המשפט המחוזי כי במקרים הנוגעים לאי פרסום הצהרת או הסדרי נגישות באתרי אינטרנט, מן הראוי להחיל את חובת הפניה המוקדמת.

במסגרת התובענה בעניין ראם אוחדו שש בקשות לאישור תובענות כייצוגיות אשר הגיש אותו מבקש, עורך דין במקצועו, כנגד עסקים שונים, לרבות עסקים קטנים. בהחלטתו ציין בית המשפט שרבים מבעלי העסקים הסבירו כי לו הייתה מגיעה אליהם פנייה מוקדמת, הרי שהיו מתקנים את הליקויים באתרם וכוללים בו הצהרת נגישות ופירוט הסדרי נגישות כראוי, ובכך היה יכול חלק מההליך המשפטי להיחסך:

"פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש. המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות, ממש כפי שהתרחש בענייננו…"

"פנייה מוקדמת לבית העסק הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש שנגרמה לאדם שמנהל עסק קטן בדמות תובענה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים, ולציבור כולו, עת המשאב המצומצם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים, וראוי שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה על מנת לצמצם מחלוקות."

נדגיש כי ההחלטה החדשה אינה מתייחסת לשליחת מכתבי התראה לפני הגשת תביעה אזרחית שאינה תובענה ייצוגית. פונים שונים עשויים לשלוח מכתבי התראה לבעלי עסקים שאתר האינטרנט שלהם אינו מונגש כראוי, אינו מכיל הצהרת נגישות, לא מפרט את הסדרי הנגישות באתר וכו'.

פרסומים בתקשורת בנושא:

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים אלה ונשמח לסייע בכל עניין.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

 

 

 

 

אנו מביאים לידיעתכם טיוטת צו המציעה להוסיף פרטי מידע שמוסד להשכלה גבוהה (שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958) רשאי לבקש מגופי בטחון אודות סטודנטים המשרתים במילואים במלחמת חרבות ברזל: שם, ת.ז, מועד שירות המילואים ומשכו. מוצע לקבוע זאת כהוראת שעה לתקופה של שישה חודשים בלבד.

 

  • כיום, צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 ("הצו") מתיר להעביר פרטי מידע אודות סטודנטים לצרכי מחקר בלבד. התיקון המוצע מבקש להרחיב את תחולת הצו בזמן הלחימה כך שניתן יהיה למסור פרטי מידע (כאמור, שם, ת.ז, מועד שירות המילואים ומשכו) אודות סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל אשר משרתים בשירות מילואים במסגרת הלחימה.

 

  • התיקון מוצע על מנת לצמצם פגיעה במשרתי מילואים באמצעות הענקת הטבות באופן אוטומטי מבלי שידרשו להגיש מסמכים ואישורים שונים ותוך מיצוי זכויותיהם, למשל באמצעות מתן "פטור" או ציון עובר בקורסים או הכרה בנקודות זכות והקלה בתשלומים. התיקון נדרש משום שאנשי מילואים רבים נמצאים בימים אלה בלחימה בעומק רצועת עזה ועל כן אין ביכולתם להעביר מסמכים ואישורים שונים או לתת את הסכמתם להעברת המידע אודותיהם למוסד להשכלה גבוהה.

 

  • כמו כן, התיקון מוצע על מנת שהמוסדות להשכלה גבוהה יוכלו לאמוד את היקף משרתי המילואים הלומדים בהם לצורך היערכות מותאמת למצב.

 

  • בנוסף, התיקון מוצע לצורך הערכת והקצאת המשאבים הנדרשים למתן ההתאמות וההקלות הנדרשות למשרתי המילואים, לרבות לצורך קבלת תמיכה מהמדינה למוסד עבור מתן ההתאמות וכן לצורך הענקת מלגות על ידי המוסדות למשרתי מילואים, בהתאם לתנאים שקבעו.

לקריאת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, לחצו כאן

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות.

הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.

למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.