לאחרונה התפרסמה כתבה כי לקוח רשת המלונות ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ הגיש נגד הרשת תביעה על סך 66,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיותו ובפרטיות בת זוגו, לאחר שאלו גילו לטענתם כי הרשת המוכרת הציבה לכאורה מצלמת אבטחה הפונה אל עבר הג'קוזי בחצר הצמודה לחדר השינה בו שהו באחד ממלונות הרשת.
הרשת הגיבה כי מדובר במצלמות אבטחה שנועדו להגן על אורחי המלון ואשר לא פונות לפנים החדר, לג'קוזי בחצר הפנימית או לאזורים אחרים בהן ישנה ציפייה לפרטיות. הרשת הדגישה כי המלון פעל בשקיפות מלאה והדגיש את דבר הימצאותן של המצלמות במלון אשר ממילא בולטות בנראותן, גם באמצעות שילוט.
עסקים רבים עושים שימוש רב באמצעים טכנולוגיים לפיקוח ולמעקב חזותיים על שטחים ציבוריים ועל מתחמים פרטיים, לרבות באמצעות מצלמות אבטחה. בעקבות התביעה המתוארת וחשיבותה של הזכות לפרטיות, ראינו צורך להדגיש כי שימוש באמצעים טכנולוגיים אלו עלול לפגוע בזכותו של המצולם לפרטיות, פגיעה אשר עשויה להוות עוולה אזרחית ועלולה אף לעלות כדי עבירה פלילית, ועל כן יש לעשות באמצעים כאמור שימוש זהיר ובהתאם לדין ולהנחיות הרשות להגנת הפרטיות.
סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות, אם נעשה שלא בהסכמתו של המצולם. ההגנה על הזכות לפרטיות ברשות היחיד אף מעוגנת בסעיף 7(ב) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – "אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו".
נקבע בפסיקה כי יש לפרש את הביטוי "ברשות היחיד" באופן רחב, הן במצבים שבהם ראוי כי אדם ייעזב לנפשו ולא יהיה חשוף לעדשות המצלמה, אף אם אין מדובר ברשות היחיד במובן של ביתו של אדם או מקום הדומה לביתו. כך, בית המשפט הכיר באפשרות כי במקרים מסוימים, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, רשות הרבים תיחשב לרשות היחיד – ""רשות היחיד" לצורך ענייננו אינו מושג בדיני המקרקעין או בדיני החוזים, אלא עליו להתפרש תוך זיקה לחוק בו הוא מופיע ותוך התייחסות למטרתו" (ראו: ע"פ 2126/05 ג'רייס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.6.2006); פרשת דיין; אורי וולובלסקי, שימושים אזרחיים בכטב"מים – אתגר חדש לזכות לפרטיות, משפט ועסקים יט 993, 1031 (2016)).
בהתאם לפסיקה לעיל, הרי שניתן לראות בחדרי מלון, מקום אשר יש לאורח בו ציפייה לפרטיות, "רשות היחיד", ועל כן על אין להציב מצלמות אבטחה בהם.
אך מה בדבר הצבת מצלמות אבטחה בחצר הצמודה לחדר במלון?
סוגיית הצבת מצלמות אבטחה אינה תמיד חד משמעית והתשובה תלויה בנסיבות המקרה. לפיכך, הגנת הפרטיות צריכה להוות שיקול מרכזי גם בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן, וזאת בהתאם לתפיסת "תכנון לפרטיות" (Privacy By Design) ולעקרון המידתיות, ובכל מקרה הצבת מצלמת אבטחה איננה החלטה שניתן לקבל כלאחר יד. במקרה בו הוצבו המצלמות בחצר מטעמי אבטחה מובהקים והופנו למקום שבו אין לאורחי המלון ציפייה לפרטיות (כלומר, לא הופנו לג'קוזי אלא לחומות המקיפות את החצר) ותוך יידוע האורחים על כך בצורה ברורה, יתכן כי המסקנה תהיה כי אין בנסיבות העניין פגיעה בפרטיות.
כתבו עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ומיטל עזרא ממחלקתה.
מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות במשרדנו מתמחה בנושא הגנת הפרטיות בדין הישראלי ובדין האירופאי ונשמח לעמוד לשירותך בכל עניין.
למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.