ברקע התפרצות מגפת הקורונה (COVID-19) וניסיון עצירת התפשטותו בישראל, הוראות הממשלה ומשרד הבריאות הולכות ומתהדקות מיום ליום ועמן גובר חוסר הודאות ומתעוררות שאלות ותהיות רבות בקרב מעסיקים ועובדים בישראל.
בהמשך למזכר שפרסמנו בנושא הנחיות למעסיקים מיום 5 במרץ 2020 והוובינר שערכנו ביום 22 במרץ 2020 בכל הקשור לאפשרויות מעסיקים וזכויות עובדים בתקופת משבר הקורונה, אנו רואים לנכון להביא לידיעתכם גם הפעם את עיקרי הפרסומים וההנחיות העדכניים ביותר שרלוונטיים למקום העבודה נכון לתחילת הרבעון השני של שנת 2020 מתוך אמונה, שיחד, נצלח את התקופה.
מהו היקף העובדים שניתן להמשיך להעסיק במקום עבודה?
בהתאם לתיקון האחרון לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 ("התקנות") ועד ליום 16 באפריל 2020 נכון להיום, מעסיקים במגזר הפרטי שלא הוכרו עד כה כמקומות עבודה חיוניים בתקנות, רשאים להעסיק רק עד 15% ממצבת כח האדם שלרשותם או עד 10 עובדים, הגבוה מביניהם. בתוך הכמות המותרת ניתן לכלול את עובדי הליבה של העסק אך לא עובדים שאינם עוסקים בליבת הפעילות של מקום העבודה ("עובדי מעטפת" כהגדרתם בתקנות), ולמעט עובדי ניקיון, אבטחה או מחשוב שרשאים לשהות במקום העבודה.
בכל הקשור למקומות עבודה בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה חשוב לשים לב כי מקומות אלו יוכלו להמשיך להעסיק את מספר העובדים שהותרו בהיתר כאמור או עד 15% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.
על אף האמור ובהתאם להנחיות האחרונות, מעסיקים שיראו כי העבודה השוטפת דורשת מהם להגדיל את מספר העובדים החיוניים לצורך הפעילות השוטפת של העסק, מעל הכמות המרבית המותרת בתקנות ועד 30% ממצבת כח האדם בעסק, או מעסיקים הנדרשים להעסיק עובדי מעטפת שאינם בליבת הפעילות של מקום העבודה, כגון עובדי אדמיניסטרציה, יוכלו לעשות כן בכפוף להגשת בקשה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שתכלול בין היתר את פירוט שמות העובדים שנוכחותם נדרשת, תפקידם והטעמים שלאורם נדרשת נוכחותם כאמור.
מה לגבי היקף העובדים שניתן להמשיך להעסיק במקומות עבודה הנמנים עם המגזר הציבורי?
למעט גופים מסוימים שהוחרגו מהתקנות כדוגמת צה"ל, כנסת ישראל ומערכת בתי המשפט, גם לגבי המגזר הציבורי נקבע כי יש לצמצם את היקף כח האדם. בהתאם להחלטת הממשלה בדבר היערכות המגזר הציבורי לעבודה במתכונת חירום בתקופת משבר הקורונה מיום 31 במרץ 2020, על מנהל משרד שנמנה עם המגזר הציבורי לצמצם ככל שניתן את מספר העובדים החיוניים ולהורות להם לעבוד מהבית ככל שנחוץ. לגבי העובדים שנוכחותם במקום העבודה חיוני בכל זאת, רשאי המנהל לאפשר את שהותם של עד 20% ממצבת העובדים במקום העבודה. במקרה של בקשה לחריגה מהשיעור האמור, על המנהל להגיש בקשה מתאימה לנציב שירות המדינה עם פירוט מספר העובדים החיוניים והטעמים לכך.
האם הנחיות אלו תקפות למקומות עבודה שהוגדרו והוכרו כחיוניים?
מקומות שהוגדרו כחיוניים בתקנות יוכלו להמשיך ולפעול במתכונת שנקבעה לגביהם בתקנות, חלקם אף במתכונת מלאה, ובלבד שצמצמו ככל האפשר את מספר העובדים, לרבות עובדי המעטפת, למספר הדרוש לשם הבטחת פעילותם החיונית. בין המקומות החיוניים נמנים בין היתר משרד הבריאות, מקומות עבודה שעוסקים בהם בעבודות בינוי, מערך הסייבר הלאומי ומקומות עבודה שתחום פעילותם כולל אספקת שירותים ומוצרים בתחומי טכנאות, תקשורת, הגנת הסייבר ואבטחת מידע, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח (ובלבד שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק).
האם יש הנחיות מיוחדות באשר לעובדים במשמרות?
נכון להיום, למעט גופים ספציפיים שהוחרגו בתקנות, במקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים במשמרות, נדרש מכל מעסיק להקפיד לשבץ את אותה קבוצת עובדים לאותן משמרות.
קבלת קהל – אימתי ואם בכלל?
אין לאפשר קבלת קהל במקום העבודה אלא אם הדבר דרוש לאספקת מוצרים או שירותים חיוניים, שאז נדרש מהמעסיק לצמצם ככל הניתן את מספר נותני השירותים.
החל מיום 31 במרץ 2020, עובדים שיורשו להגיע למקום העבודה יידרשו למדוד חום ולהצהיר על כך
טרם הגעת העובד למקום העבודה, עליו למדוד חום ולמלא הצהרה כי חום הגוף שלהם לא עולה על 38 מעלות צלסיוס ולאשר כי אינו סובל משיעול או קשיי נשימה. ההצהרה כאמור תימסר על ידי העובד למעסיקו, או מי שהונחה לכך, שיאסוף וישמור את ההצהרות.
לגבי עובדים שאינם מועסקים במסגרת העסק של מעסיקם, ההצהרה כאמור יכולה להינתן בעל פה.
בהקשר זה נזכיר, כי ככל שמעסיק יודע כי על עובדו או נותן שירותים לרבות מתנדב בחצריו להיות בבידוד, או כי מי מהם סובל מאחד או יותר התסמינים האמורים לעיל, אין להתיר את כניסתו של אותו אדם למקום העבודה.
חובות נוספות של מעסיקים ביחס לעובדים שיגיעו למקום העבודה
- להנחות את עובדיהם לשמור על מרחק של שני מטרים האחד מהשני. באשר למקומות עבודה בהם שמירת המרחק כאמור איננה אפשרית, על מעסיקים לספק לעובדיהם אמצעים למניעת הדבקה (מסיכות, כפפות ועוד);
- ככל הניתן, להקצות ציוד אישי לעובדים כגון מקלדת וטלפון קווי. אם הציוד הוא בכל זאת בשימוש של יותר מעובד אחד, על מעסיקים להקפיד כי הציוד יחוטא באופן קפדני לפני העברתו בין העובדים;
- להנחות את העובדים בדבר שמירה על היגיינה ושטיפת ידיים לעיתים תכופות;
- להנחות את העובדים לחבוש מסיכת פה ואף במהלך השהייה בעבודה, למעט בחדר בודד;
- אם קיימת מעלית במקום העבודה, יש להנחות את העובדים כי במעלית לא יהיו יותר משני נוסעים בו זמנית.
- נוכח שאלות רבות נדגיש כי אין דרישה לצייד את העובדים באישור תנועה למקום העבודה.
כמו תמיד, אנו ממשיכים לעמוד לרשותכם בכל שאלה.
עו"ד אתי אבנרי, ראש מחלקת דיני עבודה