משרד ERM גאה לייצג שוב את קבוצות בית ירושלמי וישראקפ גרנד בפרוייקט התחדשות עירונית חסר תקדים בירושלים. אחרי חתימת 100% מבעלי הזכויות במתחם, בית ירושלמי וישראקפ גרנד יקימו 287 דירות במגדלים בשכונת הקטמונים המתחדשת. במסגרת פרויקט הפינוי-בינוי של בית ירושלמי וישראקפ גרנד, ברחובות בר יוחאי ויצחק שדה בי-ם, ייהרסו בניינים ישנים עם 72 דירות, וייבנו שני מגדלים בני 30 קומות, קומת מסחר ובית ספר יסודי. על הפרוייקט ניצחו עו"ד יואב זהבי, עו"ד אהרון שמעון שותפים בכירים במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית, יחד עם השותפה אור צור-ליבוביץ', עוה"ד שובל יעקב, והמתמחה איילת משה. כל הכבוד!

לכתבה המלאה, לחצו כאן: https://bit.ly/4aYGtZK

שנת 2024 הייתה שנה לא פשוטה עבור שוק הנדל"ן וההתחדשות העירונית. ועדיין, השוק ממשיך לפעול.

עו"ד יואב זהבי, ראש (משותף) של מחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית ב-ERM בראיון לפורום דאנס100 – " אחד האתגרים המרכזיים הוא מורכבותם של הליכי התכנון, אשר למרות שיפור מסוים, הם מורגשים במיוחד בעקבות נזקי המלחמה…"

לראיון המלא בעיתון כלכליסט, לחצו כאן: https://bit.ly/3CWtSK3

הצעת החוק החדשה של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, המבקשת להעניק לשר התקשורת סמכות לחסום אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, ללא הגבלת זמן או פיקוח משפטי, חושפת את הכוונות האמיתיות: לא הגנה על ביטחון המדינה, אלא יצירת מנגנון צנזורה ממשלתי רחב היקף.

עו"ד רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת דיני טכנולוגיה ופרטיות במשרד ERM בטור אורח לעיתון וואלה.

לכתבה המלאה, לחצו כאן: https://bit.ly/3WPRZkH

זכינו לקחת חלק, יחד עם פירמות עורכי הדין המובילות בישראל, באירוע התרמה שיזמה השלוחה הישראלית של DLA Piper עבור פרויקט "עולים דרגה" של ארגון 'שלוה'.

יחד הצלחנו לגייס 120 אלף שקלים, שיוקדשו לפרויקט "עולים דרגה" הפועל למען שילוב צעירים עם מוגבלויות בצה"ל ותמיכה בהם לאורך השירות החל ממגורים, לימודים במכון האקדמי לב, פעילויות פנאי וליווי מקצועי.

תודה על הזכות לקחת חלק ביוזמה מבורכת זו וכל הכבוד לכל השחקניות והשחקנים של ERM!   

לכתבה המלאה, לחצו כאן:  https://bit.ly/3U8vx4L

בעליון מגלים אפס סובלנות להסכמים שנועדו לעקוף את החוק, החסם הכבד שהוסר בפני פיתוח קרקע מרובת בעלים, הפס"ד שהוא גם אמירה נוקבת על אחריותם האישית של עורכי הדין, ולמה כדאי לשים לב כשבונים דירה על הגג. כמה מבכירי המשפטנים בענף כותבים למרכז הנדל"ן על פסקי הדין המשמעותיים של השנה בתחומי התכנון, הבניה וההתחדשות

עו"ד גלעד מעוז, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM): "מקור הבעיה נעוץ ברשם המקרקעין עצמו אשר אפשר בעבר לבצע העברת זכויות במקרקעין ללא ציון מספר הזהות או מספר התאגיד של מקבל הזכויות. בכך במו ידיו, יצר רשם המקרקעין את האפשרות למתחזים ונוכלים לטעון לבעלות במקרקעין לא להם.

"מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב ביותר שעושה סוף למסע הייסורים והתלאות של רבים מבעלי זכויות במקרקעין אשר נאלצו לכתת רגליהם בישראל ולעיתים אף מחוצה לה ולאתר את שותפיהם במקרקעין (אשר לעיתים אינם בין החיים ולעיתים אינם מודעים לזכויות שירשו). הליך זה היווה חסם משמעותי בהליכי פירוק שיתוף במקרקעין (ובפרט באלה מרובי הבעלים), פגע בזכות הבסיסית ביותר של בעלי הזכויות במקרקעין אלה ליהנות מהמקרקעין שבבעלותם, ומנע את פיתוח המקרקעין – ובכך פגע בכולנו.

"בית המשפט לא דילג על הצורך בבירור הזהות של בעלי הזכויות, אלא בסך הכל קבע כי הליך בירור הזהות יתבצע במועד חלוקת התמורה שתתקבל ממכירת המקרקעין ולא כתנאי להעברת הזכויות לרוכשת. במצב דברים זה, הפגיעה בבעלי הזכויות שלא אותרו היא מינימאלית (אם בכלל) ומאידך נמנעה פגיעה וודאית בבעלי הזכויות שכל פשעם הוא שלא הצליחו לאתר ולזהות את שותפיהם במקרקעין במשך 6 שנים, על אף מאמציהם המרובים לעשות כן. לא יתכן כי רשם המקרקעין ינצל (ממש כך) 'שעת כושר' בה מבקשים בעלי זכויות במקרקעין ליהנות מקניינים וישלח אותם למסע תלאות של תיקון עוולות שמקורם ברשם המקרקעין עצמו. טוב עשה בית המשפט העליון אשר איזן בין הזכויות".

לראיון המלא: https://bit.ly/4f0LxOm

מלחמה מתמשכת, רגולציות חדשות וטכנולוגיות מתקדמות יצרו מציאות שבה הנתונים שלנו חשופים יותר מאי פעם, וההגנה עליהם הולכת ונחלשת. האם יש דרך להשיב את השליטה לידיים שלנו?

עו"ד רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM) מצטרפת לדברים ואומרת כי "בחסות המלחמה, אנו עדים למגמה מדאיגה של הרחבת סמכויות המעקב והניטור של רשויות הביטחון והאכיפה בישראל, תוך פגיעה פוטנציאלית חמורה בזכות לפרטיות".

לראיון המלא עם מגזין וואלה, לחצו כאן: https://bit.ly/3YgIXOF

שותפה, רותם פרלמן-פרחי, ועו"ד ד"ר לאורה ילינק במאמר על חוק השקיפות החדש בבינה מלאכותית בקליפורניה – מנקודת מבט משפטית.

ב-28 בספטמבר 2024, מושל קליפורניה חתם על הצעת החוק AB 2013, שנקראת "חוק השקיפות בבינה מלאכותית". חוק זה מחייב מפתחי בינה מלאכותית גנרטיבית לפרסם באתר האינטרנט שלהם מסמכים מסוימים הנוגעים לנתונים בהם השתמשו לאימון המערכות שלהם. החוק חל על בינה מלאכותית גנרטיבית ששוחררה החל מ-1 בינואר 2022, ומפתחים נדרשים לעמוד בדרישות החוק עד ל-1 בינואר 2026.

מי כפוף לחוק? החוק חל על "מפתחים" של בינה מלאכותית, כלומר כל אדם או גוף המפתח טכנולוגיה או שירות של בינה מלאכותית גנרטיבית או מבצע שינוי מהותי במערכת, והופך אותה לזמינה לשימוש בקליפורניה. כך שהתחום רחב, ומחייב גם ספקי שירותים העוסקים באימון חוזר או בכיול מחדש של דגמים קיימים של בינה מלאכותית גנרטיבית לעמוד בדרישות החוק.

היקף החוק: החוק מסדיר את השימוש ב"בינה מלאכותית גנרטיבית", המוגדרת כבינה מלאכותית "המסוגלת ליצור תוכן סינתטי נגזר, כגון טקסט, תמונות, וידאו ואודיו, המדמים את המבנה והמאפיינים של נתוני האימון של הבינה המלאכותית".

מה צריכים מפתחים לעשות כדי לעמוד בדרישות החוק? אם מפתח מספק מערכת בינה מלאכותית גנרטיבית לשימוש הציבור בקליפורניה, עליו לחשוף מסמכים מסוימים הנוגעים לנתונים בהם נעשה שימוש לאימון המערכת או השירות, כולל:

מקורות הנתונים או בעליהם, והאם המפתח רכש או רכש רישיון לשימוש בהם; הסבר על אופן השימוש בנתונים במערכת או בשירות; האם הנתונים כוללים נתונים המוגנים בזכויות יוצרים או בסימני מסחר; תקופת הזמן שבה נאספו הנתונים; והאם הנתונים כוללים "מידע אישי" או "מידע מצרפי של צרכנים" כפי שמוגדר בחוק פרטיות הצרכן בקליפורניה.

פטורים: AB 2013 לא חל על מערכות או שירותים של בינה מלאכותית גנרטיבית שנועדו אך ורק להבטחת אבטחה ושלמות, מיועדים אך ורק להפעלת כלי טיס במרחב האווירי הלאומי, או פותחו עבור ביטחון לאומי, צבא או הגנה, וזמינים רק לגורם פדרלי.

חוקים נוספים בנושא בינה מלאכותית בקליפורניה

יחד עם AB 2013, נחתמו מספר חוקים נוספים בנושא בינה מלאכותית בקליפורניה. כמה מהם מתמקדים בשימוש בבינה מלאכותית בתחומי הבריאות והחינוך; חוק נוסף מחייב סימון תכנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בנסיבות מסוימות.

עם זאת, המושל הטיל וטו על הצעת החוק SB 1047, שנקראת חוק החדשנות הבטוחה והמאובטחת למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. הצעה זו, שנתמכה על ידי אילון מאסק ואנתרופיק, והתנגדה לה OpenAI, מטא וגוגל, הציעה דרישות בטיחות חדשות למודלים של בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. המפתחים של מודלים גדולים, בין היתר, היו נדרשים ליישם יכולות כיבוי מלאות, לנסח פרוטוקולי בטיחות ואבטחה למניעת נזקים משמעותיים לתשתית הציבורית, ולעמוד בדרישות ביקורת מסוימות.

תוספות בנייה לא חוקיות, כמו סגירת מרפסות או הרחבה על חשבון השטח המשותף ללא היתר, קיימות בבניינים רבים בשכונות ותיקות. חלקן בוצעו לפני שנים, הדיירים אפילו שילמו בגינן ארנונה. "דייר שהתרגל לחיות בדירת 100 מ"ר, שכתובה בטאבו כ-70 מ"ר, יקבל דירה קטנה יותר – ויתנגד לפרויקט". בענף מציעים להתחשב במצב, אבל מוסדות התכנון מבהירים: "לא נגיע למצב של רשע וטוב לו"
עו"ד אהרן שמעון ממשרד עוה"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), העוסק בתחום ההתחדשות העירונית, מסביר כי "עבירות בנייה הן אבן נגף כמעט בכל פרויקט פינוי בינוי, ולכן יש צורך לבחון את מקורות העבירות גם מהבחינה החברתית ולהרחיב את יריעת ההסתכלות של הרשויות בנושא זה. עבירות בנייה רבות נובעות מאילוצים כלכליים וממצוקת דיור קשה".

לכתבה המלאה: https://bit.ly/3MCxSAN

אנו גאים לבשר כי משרדנו דורג פעם נוספת כאחד מהמשרדים המובילים בישראל בתחום ההתחדשות העירונית. המחלקה מנוהלת על ידי השותף יואב זהבי והשותף אהרון שמעון, ונתמכת רבות על ידי השותף גולן לייכטמן ועו"ד אור צור.

כל הכבוד לכל המחלקה ושרק נמשיך כך!