ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. תיקון זה אמנם מהווה את העדכון המקיף ביותר לחוק מאז חקיקתו, ומסמן צעד משמעותי בהתאמת דיני הפרטיות בישראל לעידן הדיגיטלי ולדיני הפרטיות המודרניים, אך עדיין לוקה בחסר בכל הנוגע לחיזוק זכויות נושאי המידע ולהרחבת הבסיסים החוקיים לעיבוד מידע.

עיקרי התיקון כוללים:

  • הגדרות חדשות או מעודכנות למונחים הבאים:
    1. "בעל שליטה במידע", "מחזיק״, "מידע אישי" ו"מידע בעל רגישות מיוחדת״, בדומה להגדרות בדין האירופאי של-controller וprocessor .
    1. הגדרה רחבה ל"עיבוד" מידע, הכוללת כל פעולה המבוצעת על מידע אישי.
  • הרחבת עקרון צמידות המטרה: על פי החוק הנוכחי, שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר הוא פגיעה בפרטיות. התיקון קובע איסור על עיבוד מידע שלא למטרה שנקבעה כדין במסמך מטרות המאגר.
  • צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע אשר כיום חלה כמעט על כל בעל מאגר מידע, אף אם מדובר במאגר קטן מאוד, כך שתחול רק על גופים ציבוריים ומאגרים גדולים מסוימים (מכילים מידע על יותר מ-10,000 בני אדם ומטרתם היא מסירת מידע אישי, לרבות שירותי דיוור ישיר). יחד עם זאת נוספה חובת דיווח לרשות להגנת הפרטיות שתחול על בעל השליטה במאגר מידע שאינו חייב ברישום מקום שבו מספר בני האדם שיש אודותיהם מידע בעל רגישות מיוחדת עולה על 100,000. במקרה כאמור, בעל השליטה יצטרך לדווח לרשות על זהותו, מענו, דרכי ההתקשרות עימו ועל זהות הממונה להגנת הפרטיות אצלו, וכן להמציא לרשות את מסמך הגדרות המאגר שלו.
  • חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות: בעל שליטה במאגר מידע החייב ברישום, ובהתקיים תנאים מסוימים גם מחזיק במאגר מידע, יצטרכו למנות ממונה על הגנת הפרטיות – המקבילה של data protection office  בדין האירופאי, אשר יפעל להבטחת ציות עם הוראות החוק ויקדם את השמירה על הפרטיות ועל אבטחת המידע במאגרי המידע, באמצעות הכנת תוכנית הדרכה ותוכנית בקרה, פיקוח על ביצוען, יצירת נהלים, טיפול בפניות של נושאי המידע (לרבוץ בקשות למימוש זכויות). הממונה ידווח ישירות למנכ״ל, אך לא יהיה כפוף לו, יחזיק בידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות  ואבטחת מידע, וישמש כאיש הקשר מול הרשות להגנת הפרטיות.
  • הרחבת סמכויות הרשות להגנת הפרטיות: סמכויות פיקוח, חקירה ואכיפה מורחבות, לרבות עיצומים כספיים משמעותיים, שייקבעו כנגזרת של גודל מאגר המידע, סוג ההפרה, ושיעור ההכנסות של הארגון המפר.
  • הרחבת זכות התביעה האזרחית: התיקון מאפשר לתבוע עד 10,000 ש"ח ללא הוכחת נזק ומאריך את  תקופת ההתיישנות לשבע שנים.

    התיקון צפוי לעבור בקרוב במליאת הכנסת קריאה שנייה ושלישית והוא ייכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו בספר החוקים, כך שלארגונים הכפופים לחוק המתוקן (בעלי שליטה ומחזיקים) יהיה זמן להיערך לשינויים הנדרשים.

    נשמח לעמוד לרשותכם וללוות אתכם בתהליך הציות לחוק החדש.

    הכותבת הינה עורכת הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה והגנת הפרטיות.

    למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.



    אנחנו נרגשים להציג את השותפים החדשים שלנו!
    דווקא בתקופה זו אנו רואים חשיבות בקידומם של עורכי דין מצויינים לשותפות.
    איתמר לב אלדר, עורך דין במחלקת תאגידים, מיזוגים ורכישות ובמחלקת בנקאות ומימון.
    איתמר מייצג לקוחות במגוון גדול של עסקאות מימון בינלאומיות ומקומיות וכן בהיבטים רבים של דיני חברות ובכלל זה, מיזוגים ורכישות, השקעות הון סיכון ופרייבט אקוויטי.
    גולן לייכטמן, עורך דין במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית.
    גולן מייצג יזמים בעסקאות מורכבות למגורים ובייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים, מימון פרויקטים וליווי יזמים ובעלי קרקע בפרויקטים של התחדשות עירונית.
    השותף המנהל בפירמה, עו"ד נמרוד רוזנבלום, אמר בראיון לוואלה "אנו מקדמים בברכה את איתמר וגולן שלאורך שנות עבודתם במשרד הפגינו מקצועיות, שאפתנות ומוטיבציה גבוהה. המשרד צמח לאורך השנים בצורה אורגנית – באמצעות מתמחים ועורכי דין מצוינים שצמחו לשותפים מעולים. אנו רואים חשיבות רבה בהמשך טיפוח ההון האנושי ובקידום עורכי דין מעולים במשרד, גם בתקופות מאתגרות למשק. יחד נמשיך להעניק ייעוץ משפטי מיטבי ללקוחות הפירמה בארץ ובחו"ל".
    לקריאת הכתבה שפורסמה בוואלה לחצו כאן 

    בראיון טלוויזיוני לביזפורטל רותם פרלמן-פרחי, שותפה ומובילת תחום הטכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרדנו, סוקרת את החקיקה באירופה, ארה"ב ומה צפוי לקרות בישראל וההשפעה הצפויה על חברות ישראליות ובינלאומיות.

    לצפיה בראיון המלא

     

    תנאי השוק המאתגרים משפיעים באופן דרמטי על יכולתן של חברות טכנולוגיה לגייס כספים, ומובילים את חלקן לצאת לסבבי גיוס הון בשווי הנמוך מגיוסים קודמים. אך יציאה לגיוס בתנאים חריגים חייבת להיות מלווה בבדיקות מקדימות נרחבות ביחס לכדאיות הכלכלית, לאופק האסטרטגי של החברה ולניצול חלופות אחרות לגיוס כספים ושמירה על תזרים – סיימון מרקס, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ועורכת הדין עדי רפאלי ממשרדנו מציגים מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון בגיוסים מעין אלה.

    לקריאת מאמר הדעה שפורסם ב- themarker לחצו כאן 

    ״כמשרד הבנוי על עבודה בינלאומית, הרגשנו את הטלטלה שעברה על המשק הישראלי ב-2023. יש לכך מספר סיבות המוכרות לכולנו. יחד עם זאת, חשוב לציין שאנו מתחילים לראות חזרה של משקיעים, רוכשים, מלווים וכיו״ב. תחילה היו אלה שמכירים את ישראל ולאט לאט אנו רואים גם מתעניינים חדשים המבינים שדווקא בתקופה כזאת צצות הזדמנויות. אני מאמין שבתקופה הקרובה יצטרפו אליהם נוספים. בניגוד לממשלה, המשק דינאמי ומלא בהזדמנויות בתחומי ההייטק, התעשיה והשירותים, המערכת המשפטית חזקה ומספקת הגנות נאותות למשקיעים, והרוח היזמית והאיתנות הישראלית המפורסמות ידועות לכל", כך אמר בדיון שנערך בפורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 – דירוג החברות המובילות בישראל, נמרוד רוזנבלום, השותף המנהל במשרדנו.
    לקריאת הכתבה המלאה שפורסמה בכלכליסט לחצו

    החוק החדש הוא יוזמה מבורכת והוא עתיד לחזק את מעמדה של ישראל על מפת הבוררויות הבינלאומיות. ”החוק עשוי לתת יותר ודאות בשורה של נושאים הנגועים להליך הבוררות הבינלאומית, ואנחנו מקווים שעם חקיקתו קיום בוררות בינלאומית בישראל יהפוך לדבר מקובל ואטרקטיבי גם למתדיינים זרים". גדעון וינבוים, שותף וראש מחלקת ליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרדנו בראיון לגלובס על חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

    א. בהמשך לעדכון הלקוחות מיום 22 באוקטובר 2023, בנושא הקלות מטעם גופים ממשלתיים שונים, אנו מעדכנים כי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023 ("החוק") עבר בכנסת. מטרת החוק היא להעניק דחייה של 30 ימים לקיום מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית עבור קבוצות אוכלוסייה שהוגדרו בחוק ככאלו אשר אינן מנהלות שגרת חיים רגילה בשל המצב הבטחוני ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן ("זכאים").

    • הזכאים כפי שפורטו בחוק בתקופה שעד ליום 7 בדצמבר 2023 כוללים את: (1) חיילי צה"ל; (2) שוטרים; (3) סוהרים שהוגדרו בחוק; (4) כבאים; (5) נעדרים, חטופים או שבויים; (6) מפונים מיישובים שהוגדרו בחוק; (7) מאושפזים בשל המלחמה למשך למעלה מ-7 ימים; (8) עזבון של זכאים (למעט מפונים); (9) בני זוגם של זכאים החייבים עימם; כמו גם (10) עובדים או מתנדבים בגופי הצלה במשרה מלאה.
    • החוק יהיה בתוקף עד 7 בדצמבר 2023 וייתכן כי יוארך עד ל-31 בדצמבר 2023.
    • נציין כי מועדים לתשלום מזונות ומועדים לתשלום בגין חוזה עבודה הוחרגו מחוק זה.

     

    ב. כמו כן, אנו מעדכנים כי ביום 9 בנובמבר 2023 אושר בכנסת מתווה הפיצויים לעסקים של משרד האוצר ("המתווה").

    המתווה מציע מענה מקיף יותר לעסקים בשל הנזק העקיף שנגרם להם. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה חופשה ללא תשלום (חל"ת).

    1. מענק המשכיות עסקית:

    על פי המתווה שאושר, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף ש״ח עד 400 מיליון ש״ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר ו/או נובמבר 2023.

    לגבי עסקים שהחלו את פעילותם לאחר ה-2 בספטמבר 2022, תיבחן הזכאות לפי ממוצע חודשי של מחזור עסקאות על פני תקופת הפעילות של העסק עד סוף חודש אוגוסט 2023. לעסקים שמדווחים על בסיס מזומן ועיקר הכנסותיהם מתשלום שוטף 30+, תינתן האפשרות לקבל פיצוי על סמך דיווחיהם לחודשים נובמבר ו/או דצמבר 2023.

    • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 ש״ח – 300,000 ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק ולפי הפירוט שפרסם משרד האוצר בטבלה מס' 1:

    מענק המשכיות עסקית קבוע

    • לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק (1,750 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 49,800 ש״ח, 3,150 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 90 אלף ש״ח ו-4,200 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 107 אלף ש״ח).
    • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 ש״ח – 400 מיליון ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין %7–%22 בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, למעט ענפים ייחודיים להם נקבע מתווה שונה, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה שפורסמה על-ידי משרד האוצר בטבלה מס' 2:

    ענפים ייחודיים

    כמו כן, לעסקים אלה נקבע מענק מינימום בגובה המענק לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף ש״ח כמפורט בטבלה מס' 1.

    תקרות

    • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף – 100 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף ש״ח.
    • הפיצויים לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון ש״ח יעלו בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון ש״ח.
    • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון ש״ח.

    רשות המסים תאפשר הגשת תביעות מקוונות למענק עד לסוף תקופה של 90 יום ממועד פתיחת המערכת, שתיפתח בתוך 10 ימים מיום אישור המתווה בכנסת.

    יצויין כי תנאי מקדים להגשת תביעה הוא הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לחודשים ספטמבר – אוקטובר 2023 וניהול פנקסים כדין.

    1. הקלות במתווה החל"ת:
    • הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים עד לקבלת דמי האבטלה.
    • הארכה אוטומטית של ימי האבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות ב-4 השנים האחרונות.
    • הפחתת תקופת החל"ת המינימלית עד לקבלת דמי אבטלה מ-30 ל-14 יום.
    • תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים.
    • ביטול 5 ימי המתנה.
    • ביטול גבייה מהמעסיק בתקופת החל"ת בסך של 350 ש״ח.
    • הארכת חל״ת אוטומטית למפונים.
    • מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שאיבדו את מקום עבודתם.
    • ביטול ספירת ימי החל"ת למניין 60 יום למניעת פיטורין עבור נשים שחזרו מחופשת לידה.
    • מודל ייעודי לחישוב דמי אבטלה לעובדים שהינם עצמאיים ושכירים.

    הקלות אלו יתקיימו בתקופה שבין ה-7 באוקטובר 2023 ועד ל-30 בנובמבר 2023. מועד היציאה לחל"ת שנקבע לפי שירות התעסוקה יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל״ת.

    אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.


    הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


    למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

    התלבטנו האם זה מתאים להעלות פוסט על סגירת עסקה גדולה במשק הישראלי 23 ימים אחרי האסון הגדול ביותר שפקד את עם ישראל מאז השואה, והגענו לכלל מסקנה שדווקא עכשיו. דווקא עכשיו עלינו לסגור את העסקאות הגדולות במשק עבור לקוחותינו, ודווקא עכשיו על כולנו להירתם בחלקת העולם הקטנה שלנו כדי לעזור למשק להתרומם מחדש. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כעת זה לשרת במילואים כמו הרבה מאיתנו, ואנו כמשרד מצדיעים לכם על כך. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כשלא משרתים במילואים זה לעזור למשק להרים את הראש, לאסוף את השברים ולהסתכל קדימה לעתיד טוב יותר.
    אנחנו מאוד שמחים לברך את לקוחותינו, הפניקס חברה לביטוח בהשקעה של עד 700 מיליון ₪ בחברת בת של משק אנרגיה כנגד הקצאת מניות בכורה. ההשקעה מהווה עבור משק אנרגיה השלמת ההון העצמי לרכישת תחנת הכוח אשכול מחברת חשמל בלפחות 9 מיליארד ₪.
    את הפניקס ייצגו עורכי הדין אמנון אפשטיין, רון אבלסקי ואיתמר לב אלדר, יחד עם, רוני גוילה ורוני כהן.
    לקריאת הכתבה לחצו 

    בעקבות מתקפת הפתע הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023 הכריז שר הבטחון על מצב חירום מיוחד בעורף, בהתאם לסמכותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ראשית הוכרז מצב חירום בטווח של 80 ק"מ מגבול רצועת עזה ולאחר מכן הורחב מצב החירום לכלל שטח מדינת ישראל.

    במסגרת מלחמת חרבות ברזל ובמטרה להקל על עסקים בתקופה קשה זו, הכריזו גופים ממשלתיים שונים על הקלות.

    בעדכון לקוחות זה נסקור מספר חדשות והקלות שהוכרזו ועשויות להיות רלוונטיות לבעלי עסקים שפורסמו על ידי מספר גופים ממשלתיים: משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות המיסים.

    1. דחיית מועדים מסתמנת – משרד המשפטים

    משרד המשפטים פרסם לעיון הציבור את טיוטת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023.

    מטרת התיקון המוצע היא להעניק פתרון משפטי מוסדר לדחיית מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית, עבור חיילי צה"ל, עבור נעדרים, חטופים או שבויים, עבור משפחות שפונו מבתיהן בעוטף עזה ובני זוגם/ן בהתאם לצרכים הידועים כעת, וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2023.

    טיוטת החוק פתוחה להערות הציבור.

    1. הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה – החשב הכללי במשרד האוצר

    במטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים שנובעים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הודיע החשב הכללי במשרד האוצר על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

    • דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
    • התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
    • הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

    כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ליום 7 בדצמבר 2023.

    1. התייחסות לעסקים במענה הראשוני למשק בעקבות הלחימה – משרד האוצר

    ביום 19 באוקטובר הציג משרד האוצר תוכנית סיוע כלכלית בעקבות המלחמה.

    הסיוע לעסקים שהוצג בתוכנית כולל:

    • הקלות תזרימיות:
      • דחיית תשלומי ביטוח לאומי לעצמאים.
      • דחיית תשלומי מע"מ.
      • הארכת רישיונות ודחיית אגרות.
      • הקדמת מס הכנסה שלילי.
      • הקדמת תשלומי המדינה לספקים.
      • קרן הלוואות בערבות המדינה בהיקף 10 מיליארד שקלים ושורה של הקלות בקרן הלוואות המדינה לעסקים קיימים.
      • שיפוי מיידי למעסיקים ועצמאים בעד ימי מילואים.

     

    • סיוע ישיר ועקיף לכלל העסקים עד 7 ק"מ ולאשקלון (בכפוף לאישור ועדת הכספים):
      • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
      • החזר מלא לכלל הנזק העקיף (החזר על תשלומי שכר או אובדן המחזור, לבחירת העסק).

     

    • סיוע ישיר ועקיף לעסקים בכלל הארץ:
      • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
      • מענק המשכיות עסקית שמטרתו להעניק מענה ראשוני, רוחבי ומיידי לעסקים (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים). המשך התגובה ייקבע בהתאם לנסיבות.
        • המענק יינתן לעסקים שהמחזור הפעילות שלהם היא עד 400 מיליון ש"ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% בחודש אוקטובר לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי.
        • מענק זה ישקף הוצאות קבועות של העסק וכן השתתפות ברכיב השכר.
        • המענק יינתן בצורה דיפרנציאלית, כך שעסק שנפגע יותר במחזור יקבל יותר.
        • יינתן מענה נקודתי לעסקים חדשים.
        • המענק לא יעלה על 300 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח ועד ל-900 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון ש"ח.
        • בנוסף, יינתן מענה לעצמאים עד 300 אלף ש"ח שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.

     

    • מסלולי הלוואות חדשים – קרן "חרבות ברזל", עם בטוחות מופחתות. זכאי להגיש:
      • עסק שנמצא ביישוב בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה.
      • עסק שנמצא ביישובי קו העימות בצפון.
      • עסק שבעליו גויס למילואים בצו 8 החל מיום 1 באוקטובר 2023.

     

    1. דחיית מועדים והקלות – רשות המיסים

    רשות המיסים הודיעה על שורה של הקלות, בהן:

    • דחיית מועדים:
      • מועדי הגשת הדיווחים התקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו עד ליום 26 באוקטובר 2023.
      • מועד ההגשה הראשון שנקבע להגשת דוחות שנתיים לחברות לשנת 2022 יידחה מיום 31 באוקטובר 2023 ליום 30 בנובמבר 2023.
      • מועד ההגשה השני שנקבע להגשת דוחות שנתיים ליחידים לשנת 2022 יידחה מיום 30 בנובמבר 2023 ליום 31 בדצמבר 2023.
      • הגשת הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1 בספטמבר 2023 ואילך יידחה עד ליום 31 בדצמבר 2023 או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2023 בהתאם להסדר האורכות למייצגים (לפי המועד המאוחר יותר).
      • עוסקים אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ש"ח יוכלו להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום 27 בנובמבר 2023 ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
      • גמישות עד ליום 24 באוקטובר 2023 (נכון לעכשיו) בהגשת אורכות להשגה וערעורים, הגשת מסמכים וניהול הליכי שומה בכלל מערכי המס (על פי הנחיה של רשות המיסים).

     

    • דחיית קנסות בגין פיגור בהגשת דוחות:
      • לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו"ח בגין דוחות שיוגשו עד ליום 23 בנובמבר 2023.
      • חיובי ריבית והצמדה יחולו עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת, מגובה במסמכים, לויתור על הפרשי ריבית והצמדה.
      • משרתי מילואים שגויסו וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו בזמן את הדוחות האמורים לחודש ספטמבר 2023 יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות הפרשי הצמדה וריבית. יש להגיש לשם הטיפול בכך פנייה פרטנית בערוצי התקשורת המקוונים.

     

    • אי הטלת עיקולים חדשים:
      • בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1 בדצמבר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים). כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה.

     

    • הקפאת הליכי גביה ואכיפה:
      • לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20 באוקטובר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים).
      • הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי חוק.
      • למייצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן מענה מיוחד מעבר לערוצים הרגילים (מערכת פניות מייצגים, מערכת מפ"ל) באמצעות כתובת דוא"ל ייעודית:

    [email protected].

    • המועד להגשת תביעות לנזק עקיף למבצע "מגן וחץ" יוארך עד ליום 31 באוקטובר 2023.
    • תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו החל מיום 30 בספטמבר 2023 יוארכו עד ליום 30 בנובמבר 2023.

     

    אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.

     


    הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


    למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

    לקוחות יקרים,

    אנו עוקבים יחד אתכם, בדאגה המשותפת לכולנו, אחר המצב הבטחוני המתפתח.

    מצאנו לנכון לעדכנכם בדבר מספר הוראות רלבנטיות במיוחד בימים אלה, העוסקות בהיעדרות מעבודה בעורף בעקבות המצב.

    בתפילה לימים שקטים ולבשורות טובות,

     


    בעקבות המלחמה והמצב המיוחד שהוכרז בעורף, הוציא פיקוד העורף הנחיות ומגבלות לעניין התקהלויות ופעילויות מותרות. הנחיות אלה תקפות נכון לעכשיו עד ליום חמישי, 12 באוקטובר 2023 בשעה 18:00. במסגרתן של ההנחיות נאסרה כל פעילות חינוכית באזורי עוטף עזה, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש, שפלת יהודה, השפלה, ירקון, דן, שרון, שומרון וירושלים. בנוסף, הוגבלה פעילות במקום העבודה רק למקומות שאפשר להגיע מהם למרחב תיקני מוגן בזמן התגוננות.

    לאור הנחיות פיקוד העורף והמצב המיוחד שהוכרז, עובדי רבים נעדרים בימים אלה מהעבודה. אנו מודעים לכך שניהול היעדרויות אלה מעורר שאלות לעניין הוראות החוק הרלבנטיות ביחס לאותם עובדים הנעדרים כעת מהעבודה.

    להלן עיקרי ההוראות הרלבנטיות שברצוננו להביא לידיעתכם. אנו כמובן מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות בנושא ונסייע.

    ראשית, נציין כי בהתאם לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו- 2006 ("חוק עובדים בשעת חירום") חל איסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודתו מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף. בנוסף, החוק אוסר על פיטורי עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו או אם הורה השר בעת מצב מיוחד בעורף כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי. איסור כאמור יחול בהתקיים אם הילד מצוי בחזקתו הבלעדית של העובד או אם בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד. במקרה בו מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף, והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר.

    • האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

    חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

    • האם עובדים במפעל שהוכרז "חיוני" מחויבים להגיע לעבודה, והאם ישנה חובה לשלם שכר לעובדים במפעל חיוני שלא התייצבו לעבודה?

    בהתאם לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, עובדים במפעלים המספקים מוצרים או שירותים קיומיים (למשל, בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון) – ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית ומכל מקום העובדים לא יהיו זכאים לשכר.

    • מה הדין במקרה של סגירת מקום העבודה?

    ככל שלא ניתן לקיים פעילות במקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, אז היעדרות העובדת תיחשב ככזו הנובעת מהמצב המיוחד שהוכרז בעורף ויחולו הוראות חוק עובדים בשעת חירום. אם מקום העבודה אינו פועל עקב החלטת המעסיק, ניתן להוציא את העובדים לחופשה בתשלום (בכפוף להודעה מראש) או על חשבון המעסיק. נעיר כי בהתאם לחוק חופשה שנתית, יציאה לחופשה של למעלה מ-7 ימים מחייבת מתן הודעה מראש של 14 ימים לפחות. עוד נציין כי בנסיבות של סגירת מקום העבודה ביוזמת המעסיק, ובמקרה של עובד ללא יתרת זכות של ימי חופשה, יש לשלם את השכר הרגיל. כמובן שכל עובד שיכול לבצע את עבודתו מרחוק ואכן מתאפשר לו לבצע אותה, זכאי למלוא שכרו ויתר זכויותיו.

    • האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?

    לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו. נדגיש כי היעדרות עובד לצורת שירות מילואים לא תראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.

    • האם חלה על המעסיק חובה לשלם את שכרו של העובד בעת היעדרות בשל המצב המיוחד בעורף?

    חוק עובדים בשעת חירום אינו עוסק בהסדרת תשלום שכרו של העובד בעת היעדרתו, והוא שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד. לפיכך, המעסיק אינו חייב לכאורה בתשלום שכרו של עובד שנעדר מעבודתו, אפילו אם ההיעדרות נבעה מהוראה של פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד הלימודים בשל המצב המיוחד בעורף.

    יוער כי בעבר בנסיבות חירום (למשל בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן) נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במסגרתם חויבו מעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה, ובמקביל הוסדרה זכאותם של המעסיקים לקבל פיצוי על תשלום השכר ממשרד האוצר. יש לציין גם שהסכמים קיבוציים אלה חלו אף על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכמים קיבוציים אלו. סביר להניח כי לאחר תום תקופת החירום הנוכחית ייחתמו הסכמים וצווים דומים. אנו כמובן נעקוב ונעדכן בהתאם.


    הכותבים הינם עורכי הדין שני מרום וחיים שוורץ, ממחלקת דיני עבודה במשרדנו.


    למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.