המשרד ייצג את בנק לאומי על חתימת הסכם מימון בסך של כ-58 מיליון ש״ח עם פי.וי פלאנט, חברת בת של פריים אנרג׳י, למימון מתקן סולארי קרקעי בהספק של 14 מגה וואט (AC) הממוקם במושב תלמים.

ליוו את בנק לאומי השותפים אמנון אפשטיין וחן וייס ועורכת הדין נעה גליקסמן ממחלקת האנרגיה במשרדנו.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

 

המשרד ייצג את חברת אזורים על חתימת הסכם משמעותי בעיר ר"ג, עת נחתם הסכם פינוי בינוי, בינה לבין רוב בעלי הזכויות במתחם ברחוב הירדן בעיר.

החתימה מגיעה על רקע האצת התהליכים לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, עם הכרת צרכי השוק והחשיבות של בניה חדשה, בטוחה ומיטיבה עם הדיירים.

את החברה מייצגים בהליך עורכי הדין יואב זהבי ואהרון שמעון, השותפים המובילים את תחום ההתחדשות העירונית.

לכתבה המלאה בעברית לחץ כאן.

 

א. בהמשך לעדכון הלקוחות מיום 22 באוקטובר 2023, בנושא הקלות מטעם גופים ממשלתיים שונים, אנו מעדכנים כי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023 ("החוק") עבר בכנסת. מטרת החוק היא להעניק דחייה של 30 ימים לקיום מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית עבור קבוצות אוכלוסייה שהוגדרו בחוק ככאלו אשר אינן מנהלות שגרת חיים רגילה בשל המצב הבטחוני ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן ("זכאים").

  • הזכאים כפי שפורטו בחוק בתקופה שעד ליום 7 בדצמבר 2023 כוללים את: (1) חיילי צה"ל; (2) שוטרים; (3) סוהרים שהוגדרו בחוק; (4) כבאים; (5) נעדרים, חטופים או שבויים; (6) מפונים מיישובים שהוגדרו בחוק; (7) מאושפזים בשל המלחמה למשך למעלה מ-7 ימים; (8) עזבון של זכאים (למעט מפונים); (9) בני זוגם של זכאים החייבים עימם; כמו גם (10) עובדים או מתנדבים בגופי הצלה במשרה מלאה.
  • החוק יהיה בתוקף עד 7 בדצמבר 2023 וייתכן כי יוארך עד ל-31 בדצמבר 2023.
  • נציין כי מועדים לתשלום מזונות ומועדים לתשלום בגין חוזה עבודה הוחרגו מחוק זה.

 

ב. כמו כן, אנו מעדכנים כי ביום 9 בנובמבר 2023 אושר בכנסת מתווה הפיצויים לעסקים של משרד האוצר ("המתווה").

המתווה מציע מענה מקיף יותר לעסקים בשל הנזק העקיף שנגרם להם. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה חופשה ללא תשלום (חל"ת).

  1. מענק המשכיות עסקית:

על פי המתווה שאושר, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף ש״ח עד 400 מיליון ש״ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר ו/או נובמבר 2023.

לגבי עסקים שהחלו את פעילותם לאחר ה-2 בספטמבר 2022, תיבחן הזכאות לפי ממוצע חודשי של מחזור עסקאות על פני תקופת הפעילות של העסק עד סוף חודש אוגוסט 2023. לעסקים שמדווחים על בסיס מזומן ועיקר הכנסותיהם מתשלום שוטף 30+, תינתן האפשרות לקבל פיצוי על סמך דיווחיהם לחודשים נובמבר ו/או דצמבר 2023.

  • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 ש״ח – 300,000 ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק ולפי הפירוט שפרסם משרד האוצר בטבלה מס' 1:

מענק המשכיות עסקית קבוע

  • לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק (1,750 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 49,800 ש״ח, 3,150 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 90 אלף ש״ח ו-4,200 ש״ח לעסקים עם מחזור של עד 107 אלף ש״ח).
  • עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 ש״ח – 400 מיליון ש״ח בשנה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין %7–%22 בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, למעט ענפים ייחודיים להם נקבע מתווה שונה, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה שפורסמה על-ידי משרד האוצר בטבלה מס' 2:

ענפים ייחודיים

כמו כן, לעסקים אלה נקבע מענק מינימום בגובה המענק לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף ש״ח כמפורט בטבלה מס' 1.

תקרות

  • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף – 100 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף ש״ח.
  • הפיצויים לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון ש״ח יעלו בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון ש״ח.
  • הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון ש״ח.

רשות המסים תאפשר הגשת תביעות מקוונות למענק עד לסוף תקופה של 90 יום ממועד פתיחת המערכת, שתיפתח בתוך 10 ימים מיום אישור המתווה בכנסת.

יצויין כי תנאי מקדים להגשת תביעה הוא הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לחודשים ספטמבר – אוקטובר 2023 וניהול פנקסים כדין.

  1. הקלות במתווה החל"ת:
  • הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים עד לקבלת דמי האבטלה.
  • הארכה אוטומטית של ימי האבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות ב-4 השנים האחרונות.
  • הפחתת תקופת החל"ת המינימלית עד לקבלת דמי אבטלה מ-30 ל-14 יום.
  • תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים.
  • ביטול 5 ימי המתנה.
  • ביטול גבייה מהמעסיק בתקופת החל"ת בסך של 350 ש״ח.
  • הארכת חל״ת אוטומטית למפונים.
  • מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שאיבדו את מקום עבודתם.
  • ביטול ספירת ימי החל"ת למניין 60 יום למניעת פיטורין עבור נשים שחזרו מחופשת לידה.
  • מודל ייעודי לחישוב דמי אבטלה לעובדים שהינם עצמאיים ושכירים.

הקלות אלו יתקיימו בתקופה שבין ה-7 באוקטובר 2023 ועד ל-30 בנובמבר 2023. מועד היציאה לחל"ת שנקבע לפי שירות התעסוקה יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל״ת.

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.


הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

התלבטנו האם זה מתאים להעלות פוסט על סגירת עסקה גדולה במשק הישראלי 23 ימים אחרי האסון הגדול ביותר שפקד את עם ישראל מאז השואה, והגענו לכלל מסקנה שדווקא עכשיו. דווקא עכשיו עלינו לסגור את העסקאות הגדולות במשק עבור לקוחותינו, ודווקא עכשיו על כולנו להירתם בחלקת העולם הקטנה שלנו כדי לעזור למשק להתרומם מחדש. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כעת זה לשרת במילואים כמו הרבה מאיתנו, ואנו כמשרד מצדיעים לכם על כך. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות כשלא משרתים במילואים זה לעזור למשק להרים את הראש, לאסוף את השברים ולהסתכל קדימה לעתיד טוב יותר.
אנחנו מאוד שמחים לברך את לקוחותינו, הפניקס חברה לביטוח בהשקעה של עד 700 מיליון ₪ בחברת בת של משק אנרגיה כנגד הקצאת מניות בכורה. ההשקעה מהווה עבור משק אנרגיה השלמת ההון העצמי לרכישת תחנת הכוח אשכול מחברת חשמל בלפחות 9 מיליארד ₪.
את הפניקס ייצגו עורכי הדין אמנון אפשטיין, רון אבלסקי ואיתמר לב אלדר, יחד עם, רוני גוילה ורוני כהן.
לקריאת הכתבה לחצו 

בעקבות מתקפת הפתע הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023 הכריז שר הבטחון על מצב חירום מיוחד בעורף, בהתאם לסמכותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ראשית הוכרז מצב חירום בטווח של 80 ק"מ מגבול רצועת עזה ולאחר מכן הורחב מצב החירום לכלל שטח מדינת ישראל.

במסגרת מלחמת חרבות ברזל ובמטרה להקל על עסקים בתקופה קשה זו, הכריזו גופים ממשלתיים שונים על הקלות.

בעדכון לקוחות זה נסקור מספר חדשות והקלות שהוכרזו ועשויות להיות רלוונטיות לבעלי עסקים שפורסמו על ידי מספר גופים ממשלתיים: משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות המיסים.

  1. דחיית מועדים מסתמנת – משרד המשפטים

משרד המשפטים פרסם לעיון הציבור את טיוטת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023.

מטרת התיקון המוצע היא להעניק פתרון משפטי מוסדר לדחיית מועדים בחוזה, בפסק דין או לתשלום לרשות ציבורית, עבור חיילי צה"ל, עבור נעדרים, חטופים או שבויים, עבור משפחות שפונו מבתיהן בעוטף עזה ובני זוגם/ן בהתאם לצרכים הידועים כעת, וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2023.

טיוטת החוק פתוחה להערות הציבור.

  1. הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה – החשב הכללי במשרד האוצר

במטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים שנובעים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הודיע החשב הכללי במשרד האוצר על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

  • דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
  • התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
  • הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ליום 7 בדצמבר 2023.

  1. התייחסות לעסקים במענה הראשוני למשק בעקבות הלחימה – משרד האוצר

ביום 19 באוקטובר הציג משרד האוצר תוכנית סיוע כלכלית בעקבות המלחמה.

הסיוע לעסקים שהוצג בתוכנית כולל:

  • הקלות תזרימיות:
    • דחיית תשלומי ביטוח לאומי לעצמאים.
    • דחיית תשלומי מע"מ.
    • הארכת רישיונות ודחיית אגרות.
    • הקדמת מס הכנסה שלילי.
    • הקדמת תשלומי המדינה לספקים.
    • קרן הלוואות בערבות המדינה בהיקף 10 מיליארד שקלים ושורה של הקלות בקרן הלוואות המדינה לעסקים קיימים.
    • שיפוי מיידי למעסיקים ועצמאים בעד ימי מילואים.

 

  • סיוע ישיר ועקיף לכלל העסקים עד 7 ק"מ ולאשקלון (בכפוף לאישור ועדת הכספים):
    • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
    • החזר מלא לכלל הנזק העקיף (החזר על תשלומי שכר או אובדן המחזור, לבחירת העסק).

 

  • סיוע ישיר ועקיף לעסקים בכלל הארץ:
    • החזר מלא לנזק ישיר (פגיעה פיזית) למבנה ולציוד.
    • מענק המשכיות עסקית שמטרתו להעניק מענה ראשוני, רוחבי ומיידי לעסקים (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים). המשך התגובה ייקבע בהתאם לנסיבות.
      • המענק יינתן לעסקים שהמחזור הפעילות שלהם היא עד 400 מיליון ש"ח וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% בחודש אוקטובר לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי.
      • מענק זה ישקף הוצאות קבועות של העסק וכן השתתפות ברכיב השכר.
      • המענק יינתן בצורה דיפרנציאלית, כך שעסק שנפגע יותר במחזור יקבל יותר.
      • יינתן מענה נקודתי לעסקים חדשים.
      • המענק לא יעלה על 300 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח ועד ל-900 אלף ש"ח לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון ש"ח.
      • בנוסף, יינתן מענה לעצמאים עד 300 אלף ש"ח שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.

 

  • מסלולי הלוואות חדשים – קרן "חרבות ברזל", עם בטוחות מופחתות. זכאי להגיש:
    • עסק שנמצא ביישוב בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה.
    • עסק שנמצא ביישובי קו העימות בצפון.
    • עסק שבעליו גויס למילואים בצו 8 החל מיום 1 באוקטובר 2023.

 

  1. דחיית מועדים והקלות – רשות המיסים

רשות המיסים הודיעה על שורה של הקלות, בהן:

  • דחיית מועדים:
    • מועדי הגשת הדיווחים התקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו עד ליום 26 באוקטובר 2023.
    • מועד ההגשה הראשון שנקבע להגשת דוחות שנתיים לחברות לשנת 2022 יידחה מיום 31 באוקטובר 2023 ליום 30 בנובמבר 2023.
    • מועד ההגשה השני שנקבע להגשת דוחות שנתיים ליחידים לשנת 2022 יידחה מיום 30 בנובמבר 2023 ליום 31 בדצמבר 2023.
    • הגשת הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1 בספטמבר 2023 ואילך יידחה עד ליום 31 בדצמבר 2023 או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2023 בהתאם להסדר האורכות למייצגים (לפי המועד המאוחר יותר).
    • עוסקים אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ש"ח יוכלו להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום 27 בנובמבר 2023 ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
    • גמישות עד ליום 24 באוקטובר 2023 (נכון לעכשיו) בהגשת אורכות להשגה וערעורים, הגשת מסמכים וניהול הליכי שומה בכלל מערכי המס (על פי הנחיה של רשות המיסים).

 

  • דחיית קנסות בגין פיגור בהגשת דוחות:
    • לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו"ח בגין דוחות שיוגשו עד ליום 23 בנובמבר 2023.
    • חיובי ריבית והצמדה יחולו עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת, מגובה במסמכים, לויתור על הפרשי ריבית והצמדה.
    • משרתי מילואים שגויסו וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו בזמן את הדוחות האמורים לחודש ספטמבר 2023 יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות הפרשי הצמדה וריבית. יש להגיש לשם הטיפול בכך פנייה פרטנית בערוצי התקשורת המקוונים.

 

  • אי הטלת עיקולים חדשים:
    • בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1 בדצמבר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים). כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה.

 

  • הקפאת הליכי גביה ואכיפה:
    • לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20 באוקטובר 2023 (מועד זה עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים).
    • הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי חוק.
    • למייצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן מענה מיוחד מעבר לערוצים הרגילים (מערכת פניות מייצגים, מערכת מפ"ל) באמצעות כתובת דוא"ל ייעודית:

[email protected].

  • המועד להגשת תביעות לנזק עקיף למבצע "מגן וחץ" יוארך עד ליום 31 באוקטובר 2023.
  • תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו החל מיום 30 בספטמבר 2023 יוארכו עד ליום 30 בנובמבר 2023.

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות מול גוף ממשלתי.

 


הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

השבוע, חתמו שר העבודה, ראשי ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי, על צו המורה על העלאת דמי ההבראה לעובדים במשק – במגזר הפרטי.

בהתאם לאמור בצו החל מיום 1 ביולי, 2023, יעודכן תעריף דמי ההבראה במגזר הפרטי מסך של 378 ש”ח ליום, ויעמוד על סך של 418 ש"ח ליום. קרי, תחולת הצו הינה רטרואקטיבית.

בהתאם, עובד שהשלים שנה אחת במקום העבודה היה זכאי לפני חתימת הצו לסך של 1,890 ש"ח בגין דמי הבראה, בעוד שהזכאות כעת תעמוד על סך של 2,090 ש"ח לעובד בוותק דומה.

כן יצוין, כי לעובדים במספר ענפים במשק קיימת זכאות מוגדלת לדמי הבראה, בהתאם להסכם הקיבוצי הענפי החל (למשל – עובדי שמירה ואבטחה, עובדי ניקיון ותחזוקה, אולמות וגני אירועים, ומלונאות).

נזכיר כי מספר ימי ההבראה להם זכאי כל עובד מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה, כאשר מספר הימים עולה עם צבירת הוותק. בשנה הראשונה לעבודה זכאי כל עובד לשיעור המינימלי – דמי הבראה בגין 5 ימים; בשנה השנייה והשלישית – דמי הבראה בגין 6 ימים; ובשנה הרביעית עד העשירית במקום העבודה – דמי הבראה בגין 7 ימים. הזכאות המקסימלית בהתאם להוראות הצו היא בגין 10 ימים, וזאת לאחר השלמת 20 שנות וותק.

לצו ההרחבה לחצו כאן


הכותבים הינם עורכי הדין שני מרום וחיים שוורץ, ממחלקת דיני עבודה במשרדנו.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

גלעד מעוז, שותף מייסד וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרדנו במאמר למגזין The Capital Letter של רובי קפיטל על המודל הפיננסי של העתיד שבו יש מגמה של מעבר של יזמים מעולם של הלוואות לעולם של שותפויות והשקעות משותפות.
"בשותפות מסוג זה, כל צד נותן לאחר בדיוק את מה שחסר לו. זהו מצב של "WIN-WIN" קלאסי, וללא ספק צפויות עוד השקעות במתכונת דומה."

משרדנו ייצג את בנק לאומי בחתימת הסכם מימון בסך של כ-510 מיליון ש״ח עם מנורה סינרג'י, חברת בת של טראלייט וסינרג'י למימון צבר מתקנים סולאריים על גבי גגות ומאגרים, בהיקף כולל של כ- 124 מגה וואט.

ליוו את בנק לאומי השותפים אמנון אפשטיין וחן וייס, עורכי הדין ניר שקד ואורי נחמד ממחלקת האנרגיה במשרדנו.

לכתבה המלאה לחץ כאן .

 

משרדנו ייצג את חברת בית ירושלמי בפרויקט מתחם 06 בשכונת הקטמונים שבירושלים הכוללת כ- 700 יחידות דיור חדשות, 3,800 מ"ר שטחי מסחר, 2.8 דונם שטחי ציבור.

ליוו את חברת בית ירושלמי שותפי מחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית אהרון שמעון מהסניף הירושלמי ויואב זהבי מהסניף התל אביבי וכן עוה"ד אור צור, גולן ליכטמן ושובל יעקב.

לקריאת הכתבה שפורסמה לחצו כאן.

 

ב-22 במאי 2023 פרסמה הרשות להגנת המידע באירלנד (DPC – Irish Data Protection Commissioner) החלטה לפיה יושת קנס בסך 1.2 מיליארד אירו על Meta Platforms Ireland Limited (Meta Ireland), חברת האם של פייסבוק אירלנד, בגין העברת מידע אישי של אירופאים שלא כדין לארה"ב.

מדובר בקנס הגבוה ביותר שהושת בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות האירופי (GDPR).

ננסה להבין מדוע הושת קנס כל כך גבוה ומה חברות ישראליות יכולות ללמוד מכך.

  • קצת היסטוריה: ההחלטה שפורסמה מהווה שיאו של תהליך בן 10 שנים שהונע על ידי הפעיל האוסטרי Max Schrems. ארה"ב אינה בעלת מעמד נאותות מהאיחוד האירופי (עליו נפרט בהמשך), ולכן יש צורך בהסדרים מיוחדים לשם העברת מידע אישי במסגרת הסכמים מסחריים בין האזור הכלכלי האירופי (EEA, כלומר האיחוד האירופי, איסלנד, נורווגיה וליכטנשטיין) לארה"ב, בניסיון להבטיח שמירה נאותה על המידע האישי המועבר, כנדרש ב-GDPR.
  • הסדרים קודמים בנושא אינם רלוונטיים עוד. בפסק הדין "Schrems II" שניתן ב-2020 על ידי בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU) נפסל הסדר ה-Privacy Shield להעברת מידע אישי לארה"ב ועוד קודם לכן, בפסק הדין "Schrems I", נפסל מעמד ה-Safe Harbor של ארה"ב. הטענה העיקרית של Schrems אשר התקבלה על ידי בית הדין היתה כי המידע האישי בארה"ב אינו מוגן לגמרי מפני גופים ביטחוניים דוגמת הסוכנות לביטחון לאומי (NSA).
  • בעקבות החלטת בית הדין מ-2020, ניסתה Meta Ireland להסדיר העברת מידע אישי לארה"ב באמצעות שימוש בכלים חוזיים אשר שולבו בהסכמיה – Standard Contractual Clauses (SCCs) ואמצעי הגנת מידע ארגוניים, טכניים ומשפטיים נוספים – אך כעת הכריעה הרשות האירית כי העברת המידע האישי לארה"ב באופן זה אינה מספקת לשם הגנה על המידע האישי כנדרש;
  • ב-13 באפריל 2023 פרסמה המועצה האירופית להגנת מידע אישי (EDPB) החלטה לאחר בירור שביצעה, וקבעה, בין היתר, כי ההפרות ה-GDPR שמבצעת Meta Ireland בהעברות מידע אישי לארה"ב חמורות במיוחד, בפרט משום שהן שיטתיות, חוזרות ומתמשכות ולאור מספר המשתמשים הגדול באירופה. ה-EDPB הנחה את ה-DPC לקנוס את Meta Ireland. מכוח סעיף 65 ל-GDPR נדרש ה-DPC לאמץ זאת והטיל, כאמור, על Meta Ireland את הקנס הגדול ביותר עד כה בגין הפרת ה-GDPR.
  • בהחלטה הנוכחית של ה-DPC נקבע, בין היתר, כי Meta Ireland הפרה את הוראות סעיף 46(1) ל-GDPR – שכן ה-SCCs ואמצעי הגנת המידע הנוספים בהם Meta Ireland השתמשה להעברת מידע אישי לארה"ב לא הספיקו ליצירת רמת הגנה מספקת המקבילה להגנה המוקנית מכוח ה-GDPR, ואינם מספקים לשם כיסוי הפערים בין ה-GDPR לדין האמריקני בעניין.
  • במסגרת סעיף 49(1) ל-GDPR ניתן לאפשר העברת מידע אישי לארה"ב תחת כללים מסוימים (למשל קבלת הסכמה מפורשת מנושאי המידע האירופיים לאחר שקיבלו את כל המידע בנושא או לשם קיום חוזה לטובת נושאי המידע האירופיים) – אולם נקבע כי גם על סעיף זה לא תוכל Meta Ireland להישען. ה-DPC הדגיש כי גם החרגה לצורך ביצוע חוזה עם נושא המידע (contractual necessity derogation) אינה יכולה להצדיק את העברות המידע האישי השיטתיות, החוזרות והמתמשכות לארה"ב.
  • החל מ-12 באוקטובר 2023 תצטרך Meta Ireland להפסיק את העברת המידע לארה"ב, ועד ל-12 בנובמבר 2023 תצטרך למחוק או להחזיר לאיחוד האירופי את המידע האישי שהועבר שלא כדין.
  • Meta Ireland כבר הודיעה שתערער על ההחלטה.

 

המצב בישראל

  • ישראל זכתה למעמד נאותות (Adequacy Status) מהאיחוד האירופי ב-2011, בהתאם לסעיף 45 ל-GDPR. משמעות המעמד היא כי המידע האישי של אירופאים המועבר לישראל זוכה לרמת הגנה מספקת המקבילה להגנה המוקנית מכוח ה-GDPR. כאמור, לארה"ב אין מעמד נאותות.
  • לאחרונה, לקראת חידוש ההכרה במעמד הנאותות, ולאחר שהובעו ספקות לגבי רמת ההגנה על המידע האישי המועבר לישראל, תוקנו תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023, במאמץ לשפר את רמת ההגנה על המידע האישי של אירופאים המועבר לישראל. הגם שהתקנות החדשות זכו לביקורת, למשל משום שהן יוצרות "מעמדות" בין מידע אישי של אירופאים לבין מידע אישי של ישראלים, מדובר בשיפור המצב הקיים אשר יכול לסייע לשימור מעמד הנאותות.

 

המשמעות לגופים ישראליים

  • הרגולטורים האירופיים קפדנים ומוכיחים פעם אחר פעם שיש להם "שיניים" בהטלת קנסות.
  • גם גופים קטנים יותר מפייסבוק המקבלים או מעבדים מידע אישי של אירופאים עלולים למצוא עצמם נתונים לביקורת. התחולה של ה-GDPR רחבה, אקס-טריטוריאלית ולא תמיד אינטואיטיבית: למשל, גם חברה ישראלית שרק מציעה שירותים או מוצרים לאירופאים באתר האינטרנט שלה יכולה למצוא עצמה כפופה במישרין ל-GDPR. לכן, יהיה נכון לחברה כזו לבצע ניתוח של תחולת ה-GDPR ודינים זרים אחרים על פעילותה.
  • יש לשים לב שהמידע האישי של אירופאים המועבר לגופים ישראליים מטופל כראוי. נכון הוא שמעמד הנאותות מקנה לחברות ישראליות יתרון ביחס לארה"ב ונכון לעכשיו אין צורך לשלב הסדרים חוזיים כמו ה-SCCs לשם העברת מידע אישי לישראל – אך יש לשים לב שניתן מענה מספק למידע האישי שהועבר, למשל באמצעות ביצוע הערכה על מידת ההגנה שמספקת החברה הישראלית.
  • יצוין כי על פי רוב קל יותר לחברות ישראלית בעלות תקן ISO 27001 או SOC 2 להראות הגנה נאותה על המידע האישי, או שנדרשת מהן, באופן יחסי, פחות עבודה לשם כך.
  • משרדנו מלווה גופים ישראליים ובינלאומיים בכל שלב בהתמודדות עם ה-GDPR ומציע ייעוץ פרגמטי ומקיף.

 

פרסומים בנושא

 


הכותבות עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.


מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות במשרדנו מייעצת לשלל לקוחות המשרד בתחום הגנת הפרטיות בהתאם לדין הישראלי ולדין האירופאי ונשמח לעמוד לשירותך בכל עניין.


למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.