קטגוריה: חדשות

בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת קרא עו"ד אמנון אפשטיין לרגולטורים לספק הגנות לבנקים כדי שיוכלו לממן את המעבר לרכישה של חשמל מיצרנים פרטיים. יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, התייחס גם למרדף לרכישת גנרטורים: "לא נכון להשקיע בגנרטורים וזה לא צו השעה".

עו"ד אמנון אפשטיין, שותף וראש מחלקת אנרגיה תשתיות ואקלים במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) קרא לרגולטור להקל על תהליך המימון של הפרויקטים הסולאריים. לדבריו, "בדומה לגוגל, אמזון וענקיות טכנולוגיה נוספות שאימצו יעדים של מעבר ל-100% חשמל ירוק עד 2025, הגיע הזמן שהחברות הישראליות תצטרפנה למיזם חשמל 100 שנועד להוביל את המשק הישראלי לכלכלת 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2048. כדי שזה יקרה, הרגולטור הישראלי צריך לגלות מעורבות ולהעניק הגנות לבנקים כדי שהם יוכלו לממן את המעבר מהסכמי מכירת חשמל עם חברת החשמל להסכמים עם יצרנים פרטיים עם מחיר חשמל לא קבוע. בדומה להקלות שניתנו בשנת 2010 עם פריחתו של השוק הסולארי בישראל, כך גם היום נדרש הרגולטור להקל על המימון של הפרויקטים ולקדם הסכמים בילטראליים למכירת חשמל".

לכתבה המלאה: https://bit.ly/4awrQM4

בראיון טלוויזיוני לביזפורטל רותם פרלמן-פרחי, שותפה ומובילת תחום הטכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרדנו, סוקרת את החקיקה באירופה, ארה"ב ומה צפוי לקרות בישראל וההשפעה הצפויה על חברות ישראליות ובינלאומיות.

לצפיה בראיון המלא

 

תנאי השוק המאתגרים משפיעים באופן דרמטי על יכולתן של חברות טכנולוגיה לגייס כספים, ומובילים את חלקן לצאת לסבבי גיוס הון בשווי הנמוך מגיוסים קודמים. אך יציאה לגיוס בתנאים חריגים חייבת להיות מלווה בבדיקות מקדימות נרחבות ביחס לכדאיות הכלכלית, לאופק האסטרטגי של החברה ולניצול חלופות אחרות לגיוס כספים ושמירה על תזרים – סיימון מרקס, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ועורכת הדין עדי רפאלי ממשרדנו מציגים מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון בגיוסים מעין אלה.

לקריאת מאמר הדעה שפורסם ב- themarker לחצו כאן 

פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום ההתחדשות העירונית התכנס על מנת לדון בנושאים הבוערים בתחום. "אם ההייטק יקרטע, ענף הנדל"ן יסבול מההשלכות".

עו"ד אהרון שמעון, שותף, אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM): "בשכונות רבות שמיועדות לפינוי בינוי כמו למשל שכונת רמות פולין בירושלים, לא נעשתה אכיפה עירונית מספקת, ובשל מצוקת המגורים שכן מדובר במשפחות מרובות ילדים, וחוסר המודעות לחוקיים העירוניים, בוצעו בדירות הרחבות, תוספות ועבירות בנייה. כיום כשהשכונות הללו נכנסות להליכים של התחדשות עירונית, הרשויות צריכות לקחת בחשבון שמדובר במשפחות גדולות ותוספת של 25 מ"ר לדירה המקורית כבר לא רלבנטית.  לצערי, אנחנו רואים פרויקטים שנתקעים בעקבות התנהלות נוקשה של הרשויות וכתוצאה מכך כל הצדדים מפסידים. לדעתי, המדיניות של מוסדות התכנון היא כזו שצריכה לקחת בחשבון את כל הפרמטרים ולמצוא פתרונות יצירתיים".

לכתבה המלאה: https://bit.ly/UrbanRenewalDuns100

רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM) הגיעה ל bizportal -לראיון בנוגע לחקיקת הAI החדשה הצפויה באיחוד האירופי: "מהפכת הבינה המלאכותית היא מפץ הרבה יותר גדול לעומת מה שהיה האינטרנט לפני 20-30 שנה. וזה גם מתקדם בקצב יותר מהיר".

רותם מסבירה על ההנחיות הצפויות באירופה, מה קורה במקביל בארה"ב ומה צפוי לקרות בישראל, כולל תיקוני חקיקה שעשויים לאתגר את הזכות לפרטיות. מה ההשפעה הצפויה של החוק האירופי על החברות בישראל וכיצד החקיקה מתמודדת עם האיומים של בינה מלאכותית

לכתבה המלאה בעברית, לחצו כאן: https://bit.ly/4cOywHb

״כמשרד הבנוי על עבודה בינלאומית, הרגשנו את הטלטלה שעברה על המשק הישראלי ב-2023. יש לכך מספר סיבות המוכרות לכולנו. יחד עם זאת, חשוב לציין שאנו מתחילים לראות חזרה של משקיעים, רוכשים, מלווים וכיו״ב. תחילה היו אלה שמכירים את ישראל ולאט לאט אנו רואים גם מתעניינים חדשים המבינים שדווקא בתקופה כזאת צצות הזדמנויות. אני מאמין שבתקופה הקרובה יצטרפו אליהם נוספים. בניגוד לממשלה, המשק דינאמי ומלא בהזדמנויות בתחומי ההייטק, התעשיה והשירותים, המערכת המשפטית חזקה ומספקת הגנות נאותות למשקיעים, והרוח היזמית והאיתנות הישראלית המפורסמות ידועות לכל", כך אמר בדיון שנערך בפורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 – דירוג החברות המובילות בישראל, נמרוד רוזנבלום, השותף המנהל במשרדנו.
לקריאת הכתבה המלאה שפורסמה בכלכליסט לחצו

לרגל חשיפת דירוג משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, בכירי המשפטנים התכנסו לדיון מיוחד במסגרת פורום Duns 100. הבכירים התריעו מפני השלכות הלחימה, הורדת הדירוג של מודי'ס והרפורמה במערכת המשפט שעדיין מונחת לפתחנו.

עו"ד נמרוד רוזנבלום – שותף מנהל במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM): "כמשרד הבנוי על עבודה בינלאומית, הרגשנו את הטלטלה שעברה על המשק הישראלי ב-2023. יש לכך מספר סיבות המוכרות לכולנו. יחד עם זאת, חשוב לציין שאנו מתחילים לראות חזרה של משקיעים, רוכשים, מלווים וכיו״ב. תחילה היו אלה שמכירים את ישראל ולאט לאט אנו רואים גם מתעניינים חדשים המבינים שדווקא בתקופה כזאת צצות הזדמנויות. אני מאמין שבתקופה הקרובה יצטרפו אליהם נוספים. בניגוד לממשלה, המשק דינאמי ומלא בהזדמנויות בתחומי ההייטק, התעשיה והשירותים, המערכת המשפטית חזקה ומספקת הגנות נאותות למשקיעים, והרוח היזמית והאיתנות הישראלית המפורסמות ידועות לכל".

לכתבה המלאה: https://bit.ly/Duns100forum

החוק החדש הוא יוזמה מבורכת והוא עתיד לחזק את מעמדה של ישראל על מפת הבוררויות הבינלאומיות. ”החוק עשוי לתת יותר ודאות בשורה של נושאים הנגועים להליך הבוררות הבינלאומית, ואנחנו מקווים שעם חקיקתו קיום בוררות בינלאומית בישראל יהפוך לדבר מקובל ואטרקטיבי גם למתדיינים זרים". גדעון וינבוים, שותף וראש מחלקת ליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרדנו בראיון לגלובס על חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-תצ (ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ("עניין ראם") מיום 22 לינואר 2024, קבע בית המשפט כי טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל אי פרסום הצהרת נגישות או אי פרסום הסדרי הנגישות באתר כראוי, על מגיש הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לבצע ראשית פנייה מוקדמת לבית העסק המפעיל את האתר בבקשה לתקן את הדרוש.

על פי ההלכה שנקבעה בפסק דינו של ביהמ"ש העליון דנמ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ, לא קיימת  חובת פנייה מוקדמת בכל מקרה ומקרה, אך אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבימ"ש על פי החוק לבחון ולהביא בחשבון בכל מקרה, לפי נסיבותיו, את ההשלכות שיש לייחס להעדר הפניה המוקדמת. בהחלטה בעניין ראם קבע בית המשפט המחוזי כי במקרים הנוגעים לאי פרסום הצהרת או הסדרי נגישות באתרי אינטרנט, מן הראוי להחיל את חובת הפניה המוקדמת.

במסגרת התובענה בעניין ראם אוחדו שש בקשות לאישור תובענות כייצוגיות אשר הגיש אותו מבקש, עורך דין במקצועו, כנגד עסקים שונים, לרבות עסקים קטנים. בהחלטתו ציין בית המשפט שרבים מבעלי העסקים הסבירו כי לו הייתה מגיעה אליהם פנייה מוקדמת, הרי שהיו מתקנים את הליקויים באתרם וכוללים בו הצהרת נגישות ופירוט הסדרי נגישות כראוי, ובכך היה יכול חלק מההליך המשפטי להיחסך:

"פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש. המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות, ממש כפי שהתרחש בענייננו…"

"פנייה מוקדמת לבית העסק הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש שנגרמה לאדם שמנהל עסק קטן בדמות תובענה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים, ולציבור כולו, עת המשאב המצומצם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים, וראוי שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה על מנת לצמצם מחלוקות."

נדגיש כי ההחלטה החדשה אינה מתייחסת לשליחת מכתבי התראה לפני הגשת תביעה אזרחית שאינה תובענה ייצוגית. פונים שונים עשויים לשלוח מכתבי התראה לבעלי עסקים שאתר האינטרנט שלהם אינו מונגש כראוי, אינו מכיל הצהרת נגישות, לא מפרט את הסדרי הנגישות באתר וכו'.

פרסומים בתקשורת בנושא:

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים אלה ונשמח לסייע בכל עניין.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

 

 

 

 

אנו מביאים לידיעתכם טיוטת צו המציעה להוסיף פרטי מידע שמוסד להשכלה גבוהה (שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958) רשאי לבקש מגופי בטחון אודות סטודנטים המשרתים במילואים במלחמת חרבות ברזל: שם, ת.ז, מועד שירות המילואים ומשכו. מוצע לקבוע זאת כהוראת שעה לתקופה של שישה חודשים בלבד.

 

  • כיום, צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 ("הצו") מתיר להעביר פרטי מידע אודות סטודנטים לצרכי מחקר בלבד. התיקון המוצע מבקש להרחיב את תחולת הצו בזמן הלחימה כך שניתן יהיה למסור פרטי מידע (כאמור, שם, ת.ז, מועד שירות המילואים ומשכו) אודות סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל אשר משרתים בשירות מילואים במסגרת הלחימה.

 

  • התיקון מוצע על מנת לצמצם פגיעה במשרתי מילואים באמצעות הענקת הטבות באופן אוטומטי מבלי שידרשו להגיש מסמכים ואישורים שונים ותוך מיצוי זכויותיהם, למשל באמצעות מתן "פטור" או ציון עובר בקורסים או הכרה בנקודות זכות והקלה בתשלומים. התיקון נדרש משום שאנשי מילואים רבים נמצאים בימים אלה בלחימה בעומק רצועת עזה ועל כן אין ביכולתם להעביר מסמכים ואישורים שונים או לתת את הסכמתם להעברת המידע אודותיהם למוסד להשכלה גבוהה.

 

  • כמו כן, התיקון מוצע על מנת שהמוסדות להשכלה גבוהה יוכלו לאמוד את היקף משרתי המילואים הלומדים בהם לצורך היערכות מותאמת למצב.

 

  • בנוסף, התיקון מוצע לצורך הערכת והקצאת המשאבים הנדרשים למתן ההתאמות וההקלות הנדרשות למשרתי המילואים, לרבות לצורך קבלת תמיכה מהמדינה למוסד עבור מתן ההתאמות וכן לצורך הענקת מלגות על ידי המוסדות למשרתי מילואים, בהתאם לתנאים שקבעו.

לקריאת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, לחצו כאן

 

אנו עומדים לרשותכם גם בימים קשים אלה ונשמח לסייע בכל עניין או התנהלות.

הכותבות הינן עורכות הדין רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והגנת הפרטיות ועינת גולדשטיין ממחלקתה.

למען הסר ספק, האמור לעיל משמש מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.