פרסומים -

מהיוצרים של GDPR , קבלו את תקנות הפלטפורמות לעסקים.

ביום ראשון, 12 ביולי 2020 נכנסה לתוקף ההסדרה החדשה של האיחוד האירופי, ביחס לזכויות המשתמשים המסחריים בפלטפורמות מסחריות מקוונות. בימים אלו בהם עסקים ברחבי העולם מתמודדים עם הגבלות שונות ומשתנות ביחס להגבלת תנועה, מסחר והתקהלות של צרכנים בחללים קמעונאיים מצד אחד ועם השינויים בדפוסי ההתנהגות של הצרכנים לאור הצעדים שהוטלו ברחבי העולם לטובת ההתמודדות עם הקורונה מצד שני, עסקים רבים העבירו את פעילותם למרחב הדיגיטלי. במקום להשקיע משאבים אדירים בהקמת מערך שיווק והפצה דיגיטלי, וכדי להגיע ביעילות ללקוחות הקצה, בחרו מרבית העסקים לפעול באמצעות פלטפורמות (כמו Ali Express,e-bay, Amazon,  AirB&B) אשר מציעות ללא תחרות, גישה יעילה לשווקים מקומיים ובינלאומיים. שחקן חדש בזירה זו היא פייסבוק, שהשיקה לאחרונה את FaceBook Shops, המציגה פתרון לבעלי עסקים ומסייעת לדבריה ליזמים, לעמוד בקשר עם לקוחותיהם ולסייע במכירות מקוונות בימי הפוסט קורונה ומבטיחה להפוך את חווית הקניות לחוויה שלא הכרתם באמצעות שלל האפליקציות של החברה. למעשה, פייסבוק, בדומה לפלטפורמות המתחרות, מציעה גישה חכמה ומפולחת היטב למליוני משתמשים ברחבי העולם.

תקנות הפרלמנט האירופי והמועצה, לקידום הוגנות ושקיפות למשתמשי שירותי תיווך מקוונים (2019/1150) (P2B regulation) מנסות לתקן את חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין הפלטפורמות לבין העסקים המשתמשים בהן. התקנות חלות על כל מדינות האיחוד, אך כפי שהכרנו ב – GDPR, הפרלמנט האירופי מחיל אותן בתחולה רחבה גם על פלטפורמות אשר מספקות שירותים למשתמשים עסקיים המבוססים באירופה, אשר מציעים מוצרים או שירותים לצרכנים הנמצאים באיחוד האירופי. הנציבות האירופית מתמקדת בשוק הדיגיטלי הבינלאומי, ובצמצום והגבלת כוחם של תאגידי הענק, באמצעות חיזוק זכויות המשתמשים בפלטפורמות המסחריות המקוונות. המשמעות היא (כמו ב GDPR) שהחוק נחקק כשהמחוקק רואה לנגד עיניו את גוגל ופייסבוק, אך מחייב בפועל גם את הפלטפורמות הקטנות בישראל, ובשאר מדינות העולם, הפונות לשוק ה B2B. כך לדוגמא, שלל פלטפורמות ישראליות פופולריות בתחומי הפרסום, התיירות (Travel Tech) והמסחר (e-commerce), הפונות למפרסמים, בתי מלון, סוכנויות נסיעות או מסעדות באירופה, כפופות לתקנות החדשות.

ככלל, התקנות מבקשות לתקן פרקטיקות בלתי הוגנות המזוהות במערכות היחסים בין הפלטפורמות השונות לעסקים המשתמשים בהן, על ידי התייחסות לנושאים כגון סעיפים דרקוניים בחוזים, לרבות באמצעות מספר הוראות דרמטיות. כך לדוגמא, תנאי שימוש שלא יהיו זמינים ובשפה בהירה, יהיו בטלים. כל תיקון לתנאי שימוש יכנס לתוקף רק בחלוף 15 ימים מיום פרסומו. הסיבות להגבלת גישה לפלטפורמה או הקפאת חשבון צריכות להיות מפורטות מראש (התנאים הכלליים שאנו רגילים לראות כיום בתנאי השימוש של החברות השונות, לא עומדים בדרישה כאמור). הפרמטרים לדירוג של העסקים בפלטפורמה חייבים להיות מפורטים בתנאי השימוש, כמו גם המשקל הניתן לקריטריונים השונים. יתר על כן, על הפלטפורמה לספק מנגנון פנימי לטיפול בתלונות המשתמשים מול מפעיל הפלטפורמה, לדוגמא כאשר חשבונם נחסם או דירוגם ירד. על הטיפול להיות מהיר ואינדיווידואלי – בניגוד לפרקטיקה הנהוגה כיום, בה פעמים רבות העסק הקטן עומד בפני שוקת שבורה. על מנת להבטיח אכיפה יעילה של התקנות החדשות, האיחוד מאפשר לגופים המייצגים עסקים וכן לגופים ציבוריים יעודיים במדינות האיחוד, לנקוט בפעולות אכיפה נגד פלטפורמות על כדי לעצור או למנוע הפרה של התקנות.

פעם נוספת, בנסיון לצמצם את כוחם של הקונגלומרטים, המחוקק האירופי מחולל מהפיכה בעולם הפרסום המקוון וברגולציה החלה על חברות הפעילות בתחום הפלטפורמות הדיגיטליות. על החברות הישראליות בתחומים אלו להערך מבעוד מועד, הן בשינוי הפרקטיקות והנהלים הפנימיים והן בהתאמת תנאי השימוש וההסכמים המסחריים שלהן.

 

 

Download as PDF
Share:

מדיה